עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ח/עב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ח/עב|action=edit}} כלל עב]'''}} '''חליצה''' בשמאל דפסולה לת"ק דר"א ביבמות ד' ק"ד ע"א היה נ"ל דהוא מדאוריתא דהא בש"ס אתמר שם טעמא דת"ק דיליף רגל רגל וכו' ור"א ס"ל דאיכא למיפרך וכו' וכ' רש"י דת"ק סבר למדין ואין משיבין מוכח דהוא ילפותא גמורה. אך ממ"ש הרמב"ם בהלכות יבום פ"ד הי"ז ואם חלצה מעל שמאלו חליצתה פסולה ושם בהלכה כו' כללא כייל לן דכשכותב אינה חליצה או לא עשה כלום מאינה כלום הוא מדאוריתא וחליצה פסולה הוא רק מדרבנן להחמיר עי"ש וא"כ מתבאר מדברי הרמב"ם דאינו אלא מדרבנן ואני בער ולא אדע מנ"ל לרבינו דלאו ג"ש גמורה היא אלא מדרבנן ובאמת נצטערתי בזה על לא הודע לי רז זה ובכל מה שעלה בדעתי לא נתקררה דעתי עד שמצאתי שהרב נו"ב בצל"ח לברכות על ד' פ' ובתשו' במ"ת אה"ע סי' קנ"ו כתב דאע"ג דמוסכם מכל הפוסקים דחליצה בשמאל פסולה כת"ק דר"א מ"מ הרמב"ם בחבורו ס"ל דאין הכרע בזה אם הלכה כת"ק או כר"א ומה שכתב בפ"ד הנ"ל דחלצה בשמאל פסולה הוא רק למי שנחתך רגל ימין שלו וכו' והאריך לבאר זה ועשה עפ"י זה ספק לענין הדין אי חליצה בשמאל פסולה או לא עי"ש ולפי זה שפיר נוכל לומר דת"ק דר"א דפוסל הוא מדאוריתא ואין מדברי הרמב"ם סתירה לזה ועפ"י הערתינו יש סעד וסמך לסברת הנו"ב כמובן ומצאתי להרב שו"מ במ"ק בח"ב ססי' כ"ה שכתב דבשו"ת גו"ר הספרדי באה"ע כלל ב' וה"ד הרב המגיה לשו"ת הרדב"ז ח"ה סי' ב' אלפים ל"ה דדעת הרבה גדולים דחליצה בשמאל הוא רק מדרבנן ועיינתי בשו"ת הרדב"ז הנ"ל וראיתי שכיונתי לדעת הגדולים עלץ לבי ושם אתה מוצא דגם מ"ש הרב נו"ב לחלק בין חליצה בשמאל בעלמא לההיא דהרמב"ם דאיירי בנחתך רגל ימין כיונה דעתו לדעת מי שגדול בשו"ת גו"ר עי"ש:

וחליצה ביום ובשלשה דיינים אם הוא מדאורייתא רשמתי בקונטריס אסיפת דינים מערכת חליצה סי' ג' אות א':

ואם מצות חליצה קודמת או מצות יבום קודמת ידוע שהיא מחלוקת ישנה ורבינו הרדב"ז בתשובה סי' אלף ק"פ (בדפוס ווארשא תרמ"ב היא בחלק ד' סי' ק"ח בדף ל"ב ע"א) שהאריך להביא שדעת רובא דרובא דמצות יבום קודמת כתב בתוך דבריו ולא ראיתי מי שיסבור באמוראים מצות חליצה קודמת זולת שמואל לפי דעת קצת מפרשים דאמר אין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם עכ"ל ומזה תמיה לי על מה שכתב הגאון צמח צדק החדש בחלק אהע"ז סי' שי"ט דכמה אמוראים סוברים דמצות חליצה קודמת וכן דעת הרבה גדולי הפוסקים ואילו הרדב"ז מר הוא דאמר שלא ראה באמוראים מי שסובר דמצות חליצה קודמת:

והא דמצות חליצה קודמת בזמן הזה שאין מכוונים למצוה אינו אלא מדרבנן חומרא בעלמא ומה שאמר אבא שאול ביבמות ד' ט"ל קרוב בעיני שהולד ממזר בדרך גוזמא אמר כן וכן כתב הרב גינת ורדים בחלק אהע"ז כלל ב' סי' י"ב וכן כתב בפשיטות הרב יאודה חן הובאו דבריו בתשובות מרן הב"י באהע"ז בדיני יבום סי' ב' ד' קמ"א ע"ג דהוא חומרא משום דילמא פגע באיסור אשת איש עי"ש ונפקא מינה למי שנשבע לחלוץ דהוי נשבע לקיים מצוה דרבנן ושבועה חלה עליו (דלא דמי לנשבע לקיים מצוה דאוריתא דשנוי במחלוקת אם שבועה חלה עליו) כן כתב בספר עבודת השם (לרב גדול משאלוניקי) בחלק אהע"ז סי' מ"ד ד' ר"ג ע"א:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ח]]