עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ה/צט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ה/צט|action=edit}} צט]'''}} '''הלל דיו"ט''' אם הוא מדאורייתא מתבאר ממ"ש הרבנים ארעא דרבנן {{ממ|במ"ב אות נ"ו}} ובעפרא דארעא {{ממ|שם}} ויעיר אזן {{ממ|מערכה זו אות מ"ט}} דהוא מחלוקת להרמב"ם הוא מדרבנן ולהרמב"ן מדאורייתא וביעיר אזן צדד לומר דהרמב"ן ס"ל דהוא מדרבנן כדרהיטי דב"ק בלקוטות בפ' ע"פ ומ"ש בסה"מ הוא לדעת בה"ג. ושוב הביא מ"ש הרשב"ץ בספר זהר הרקיע דהרמב"ן ס"ל דהוא מן התורה ולא ימנה לפי שהוא חלק מחלקי מצות שמחה ומרן מוהרמב"ח בכפות תמרים ע"ד התוס' סוכה {{ממ|ד' ל"ח ד"ה מי שהיה וכו'}} האריך קצת ליישב דעת הראב"ד ב[[רמב"ם/חנוכה/ג|פ"ג מהל' חנוכה]] וכ' דהלל בפסח לדעתו הוא מן התורה ממש וייחס לזה דעת רש"י בברכות דף כ' להצילו מקושית התוס' ועיין למרן חיד"א במחזיק ברכה {{ממ|סי' רצ"א סוף אות ח'}} ומה שתמהתי עליו לקמן ב[[שדי חמד/כללים/מ/קט|מערכת המ"ם אות ק"ט]] דנעלם ממנו דברי רש"י ותוס' בברכות עי"ש עתה שהשגתי ספר כפות תמרים (שציינו במחב"ר שם) ראיתי שכבר הובא שם דברי רש"י ותוס' ועלימו תטוף מלתו ואחרי שכבר ציין במחב"ר את ספר כפות תמרים אין כל דבר נעלם ממנו והרב ערוך השלחן א"ח סי' רצ"א אות ו' ייחס לרש"י ור"ת והא"ח דסברי כהרמב"ן דהוא מן התורה ולפי מה שביאר הגאון חת"ס באורח חיים {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/קסא#ואמנם|סי' קס"א]] ד"ה ואמנם וכו'}} למאי דקיי"ל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרפא|סימן תרפ"א]] דעיר המסופקת אם מוקפת מימות יב"נ צריכה לקרות בב' הימים נקטינן כהרמב"ן דהוא מה"ת ודעת הגאונים והר"ן דהוא מדרבנן כיעי"ש ונפקא מינה ממחלוקת זה לענין ספק ובשו"ת שאגת אריה [[שאגת אריה/סט|סי' ס"ט]] האריך לתמוה על סברת הרמב"ן ומסיק דאינו חוזר אם נסתפק אם קרא הלל עי"ש ועיין בהגהות הגאון מוהר"ץ הירש חיות לברכות {{ממ|דף י"ד}} וע"ד הרמב"ן הנ"ל שקו"ט הגאון המפורסם מוהרש"ל הכהן יצ"ו הבאתי דב"ק לקמן ב[[שדי חמד/כללים/ש/סז#וכדי|מערכת השי"ן אות ס"ז]] בד"ה וכדי והרב עיקרי הד"ט {{ממ|בסי' כ"ב אות כ"ג}} הביא בשתיקה דברי השאג"א לפי שלא ראה שיש מבוכה בזה. והאריך בזה ידידי הגאון הנ"ל בספרו בנין שלמה הנדפס מחדש בתשובה [[שו"ת בנין שלמה/נח|סי' נ"ח]] עי"ש:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ה]]</noinclude>