עריכת הדף "
שדי חמד/כללים/ג/סז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ג/סז|action=edit}} סז]'''}} '''גר''' מצטרף לעשרה לכ"ד שבקדושה אע"ג דילפי' עשרה מדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל ובכל מקום ממעטינן גר מבנ"י מ"מ כיון דאינו אלא אסמכתא וגר כשר לש"ץ לא מסתבר שיהיה ש"ץ ולא יצטרף כ"כ הג' פ"מ באשל אברהם סימן נ"ה סק"ד ומשמע מדבריו דמאי דמכשרינן גר לצירוף הוא משום דמאי דבעי' יו"ד אינו אלא אסמכ' בעלמא אבל אי הוה בעינן מן הדין שיהיו יו"ד לא הוה מצטרף. ולפי זה יש לדון בדבר חדש לפי מ"ש הרב תה"ד בסי' ק"ח הובא בט"ז סי' תרפ"ה סק"ב דכתב הרא"ש בפ' ג' דפרשת זכור מדאו' צריך לקרות בעשרה ודוחה ל"ת שבתורה (לאו הבא מכ"ע) דלעולם בהם תעבודו עי"ש ופשיטא ודאי דמאי דבעינן יו"ד מה"ת בקריאת פ' זכור היינו מדכתיב ונקדשתי בתוך בנ"י ואין קדושה בפחות מיו"ד (דלא אשכחן ילפותא אחרת) ומעניינים דאו' ילפינן ואסמכינן גם למילי דרבנן לכל דבר שבקדושה, וכיון דמדאו' הוא דבעי' יו"ד לפרשת זכור יש לומר דגר אינו מצטרף ליו"ד דהא בנ"י כתיב וממעטינן גרים, דאף דגר נמי פשיטא שחייב בקריאה זו מ"מ אין זה ענין להצטרפות ליו"ד כדמוכח גם מדברי הפרמ"ג הנ"ל דלאו הא בהא תלי כמובן: אך ראיתי להרב פה"ד ברס"י נ"ה שהוכיח מש"ס דסנהדרין ד' ע"ד ע"ב גבי קידוש ה' דהוא בפני עשרה מישראל מדכתיב ונקדשתי בתוך בנ"י ובעי ר' ירמיה ט' ישראל ונכרי אחד מהו ופשיט דכולהו ישר' בעי' עי"ש דממאי דלא בעי ופשיט כן בט' ישראל וגר אחד משמע דפשי"ל דגר הרי הוא בכלל בנ"י ואע"ג דבכ"מ ממעטי' גרים מבנ"י הכא שאני דכתיב בתוך דהבי"ת הוא מיעוט כדדרשי' בישראל למעט גרים. וגם בנ"י ממעט גרים הוי מיעוט אח"מ והוא לרבות, וכ' ע"ד הפרמ"ג הנ"ל דלא הוה צ"ל טעמא דצירוף משום אסמכתא דהא בקידוש ה' דהוא דרשה גמורה נמי גר מצטרף וכ' שכ"מ מתשו' הרדב"ז ח"ג דפוס פיורדא ססי' תע"ט דנראה דגר שמל וטבל מצטרף לכ"ד שבקדושה ומדלא ק"ל מדכתי' בנ"י נראה כדאמרן אלו תוד"ק ומדברי הרדב"ז נ"ל דאין ראיה דאולי מאי דלא ק"ל הוא משום טעמו של הפרמ"ג דכיון דהוא אסמכתא וכו'. אך הוכחתו מהש"ס נר' שהיא הוכחה גמורה, (ועיין פ"ת יו"ד סי' זק"ן סק"ז שנס' אם הגר מצטרף לקי' ה' דאף דכתיב בנ"י שמא יש איזה ריבוי והרי נפשט ספקו לפי הוכחת הפה"ד). ולפי זה גם בפרשת זכור דבעינן שתהיה ביו"ד גר מצטרף כמו שמצטרף לענין קידוש ה': ואני תמיה על הפרמ"ג אדמקיף אדרי להוכיח מסברא בעלמא דגר מצטרף מדנעשה ש"ץ, אמאי לא יוכיח ממשמעות לשון הפוס' שכ' דאין אומרים דבר שבקדושה אלא בעשרה גדולים בני חורין דאיהו גופיה דייק מלשון ב"ח דחציו עבד וחב"ח אינו מצטרף דלאו ב"ח הוא, וא"כ כמו כן יש להוכיח דמי שהוא בן חורין דהיינו עבד משוחרר מצטרף, ועבד משוחרר היינו גר וא"כ מדלא כ' הפוס' בעשרה גדולים ישראלים וכתבו ב"ח מוכח ודאי דב"ח מצטרפין והיינו גר וריב"ל אמר בברכות מ"ז ע"ב ט' ועבד מצטרפין וכתב הרא"ש דעבד נמי איתי' בכלל ונקדשתי דשכינה שריא אכל מחוייבי מצות בני ברית, ואף דלא קי"ל כריב"ל ומשו"ה נקטו הפוס' שיהיו בני חורין לאפוקי עבד. הא מיהא גר שהוא ב"ח ודאי מצטרף לכ"ע דאין להפליג הסברות מן הקצה אל הקצה: וראיתי בשו"ת בנין ציון החדשות בסי' ח' שכ' בשם רב אחד שיש להוכיח מדברי הרא"ש פ"ג שאכלו סי' כ' דנשים אין חייבות בקריאת פ' זכור (אף דהוי מ"ע שלא הז"ג שאין קפידא באיזה זמן כמ"ש מג"א סי' תרפ"ה) מדכתב דר"א ששיחרר עבדו להשלימו לעשרה היה לקריאת פ' זכור ואי ס"ד דנשים חייבות הא כל מ"ע שהאשה חייבת עבד חייב ול"ל לשחררו, ודחה דבריו דצירוף לא תלי בחיוב דאע"ג דחייב אינו מצטרף משום דלאו מבנ"י הוא וכתיב ונקדשתי בתוך בנ"י וכו' ובלא"ה מ"ש בשם הרא"ש אינו מכוון דאדרבא הרא"ש דחה זה וכו', ואף שלא מטעם זה דחה אפשר דחד מתרי טעמי נקיט והעיקר כמ"ש בתחלה אלו תוד"ק. והנה לטעם הראשון הי"ל לבאר דא"כ גר נמי הול"ל דלא יצטרף דהא מבני ישראל ממעטינן גרים (כמו שכתבתי במע' הבי"ת אות ד' וצ"ד דכל דליכא ריבויא משמעות בנ"י הוא למעט גרים עיש"ב) ומה הועיל ר"א במה ששחררו, וכיון דנחית להכי לומר דטעמא דר"א הוא משום דעבד לאו בנ"י הו"ל לבאר מהיכא איתרבו גרים. ומזה נר' דלא עלה על דעתו דמבנ"י ממעטי' בעלמא גרים והוא תימה, ויותר יש לתמוה על הת"י ה"ב דהא משמעות דברי הרא"ש הוא דבא לומר דלא מסתבר לומר דדוקא משום זכור הוא דהותר לר"א לעבור בעשה דלב"ת דמסתמא מיירי בכל ענין כלומר דגם משום שאר מילי דרבנן אמרינן בש"ס דמשום מצוה דרבים שרי ומובן מזה דיותר פשוט לומר דמיירי לפרשת זכור, ואי ס"ד דעבד חייב ל"ל לשחררו ובכה"ג נלע"ד דאין שייך לומר דחדא מתרי טעמי נקט, כיון דהטעם שהשמיט סותר הדין היוצא מהטעם שכתב דלפי הטעם שכ' יוצא דעבד פטור, ואם הי' כותב הטעם האחר דהיינו להכריח דלאו בפ' זכור מיירי יוצא דעבד חייב וק"ל (ועיין לקמן ב[[שדי חמד/כללים/מ/ר|מערכת המ"ם אות ר']] לענין נשים בפ' זכור): <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> [[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ג]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף