עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ג/נח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ג/נח|action=edit}} נח]'''}} '''גנובי גנבא למה לך''' אי ס"ל כר"מ אימא הלכה כר"מ הכי אמרי' בש"ס כנודע ומזה הוקשה להרב נהר שלום בתשובתו שבס' מכתם לדוד למר רבו הרב מוהרד"ף סי' י"א דף כ"א ע"ד לשיטת מרן כ"מ בפ"א מהלכות ברכות עי"ש ומר רבו בסימן י"ב דף כ"ד רע"ד כתב דלק"מ דלא אמרינן הכי אלא כשמחלוקת התנאים היא משנה ערוכה אבל לא בברייתא דאין הכרח שידעו האמוראים כל הברייתות עכ"ל ואף אמנם הני מלי דמר מילי דסברא ונכונים בטעמם, בהורמנותיה דמר אמינא דנלע"ד דאשתמיטתיה (בכה"ג גם לדעתו ז"ל שרי עי"ש בדף כ"ג ד"ה הגם) תלמוד ערוך בכתובות דף י"ט ע"א דא"ל הכי ר"נ לרב הונא אף דלא הוזכר מחלוקת ר"מ ורבנן במתני' כיעי"ש ואיברא דלדעת הרבנים שהבאתי במער' הבי"ת אות נ"ה דברייתא השנויה בלשון ת"ר היא שגורה בפי הכל י"ל גוף ד"ק אך לשונו אינו מורה כן אלא דדוקא במשנה ממש ובמס' ר"ה כ"ו ע"ב פריך על ר' לוי ולימא הל' כר"י עי"ש ודברי ר"י הם בברייתא תניא וכו' עי"ש, ובמאי דהוו בה רבנן קדישי לשיטת מרן כ"מ ז"ל עיין שם נלע"ד דאפ"ל דה"ט דלא פריך הכי התם משום דקי"ל לש"ס דאיכא מאן דמחליף דר"מ לר"י עיין בתוס' שם ד"ה אי סבירא לך ולאו דוקא היכא דידוע לנו דאיכא מאן דאפיך הוא דאמרי הכי אלא גם כי לא ראינו בעינינו ולא הובא בש"ס דאיכא מאן דאפיך אמרינן כן עיין למרן חיד"א בברכ"י סימן תר"ץ אות ב' והש"ס פריך היכא דקיי"ל דליכא מאן דמיפך וק"ל והרא"ש בפרק בהמה המק' סי' ה' דחה סברת הרמב"ם במשנה שאין דרך האמוראים שיחלוקו במחלוקת התנאים אם לפסוק הלכה באו לימא מר הלכה כמר ומר הלכה כמר אלא ודאי כל אחד אמר דבריו אליבא דכ"ע עכ"ל ושם מחלוקת התנאים הוא בברייתא דמייתי הש"ס כדתניא וכו' מתבאר דלא כדברי הרב מוהרד"ף:

וראיתי בס' נחמד למראה ח"ב דף ט"ו ע"ב שכתב וז"ל ומ"ש בח"ה בשם ס' כריתות דף ק"ה ע"א פעמים מקשי לימא בפלוגתא דהני תנאי קמפלגי לימא מר הלכה כמר ומר הלכה כמר ולא מקשי אלא ממשנה ולא מברייתא שאינה שגורה בפי הכל ע"כ, ולכן לא מקשי הכא לימא כתנאי לפי שהיא ברייתא ואינה שגורה, וכ' ע"ז הנח"ל ואין כלל זה מחוור דמצינו בקצת מקומות דמק' הש"ס לימא כתנאי אף מברייתא שאינה שגורה נלאתי לפורטן עכ"ל ונמצא לפי זה דהס' כריתות תנא דמסייע למוהרד"ף הנ"ל וס' כריתות אמ"א. וגם הרב נח"ל נראה דמודה למ"ש הכריתות ולא בא אלא לחלוק על מה שחידש הח"ה לענין לימא כתנאי ולי המך צ"ע:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ג]]