עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ב/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
ה) '''נכרי''' הביא מין פירות [הנקרא בדקוק] בתוך הסל למכור וראה ישראל אחד שיש בסל כמראה קמח וירא לנפשו לאכול מהן מפני מראה הקמח שבסל ובא חברו והוא שו"ב ואכל מהן בפרהסייא באמרו כי אין שום חשש יען שבאותם המקומות אין אוכלים קמח חטים ואין מצוי חטים ביניהם כלל רק קמח ממין קטניות הנקרא ציר"א ולעזה עליו המדינה כי הוא מזלזל באיסורין והובא בפלילים בפני הבית דין והדיינים וגזרו עליו הרחקה שלשים יום ולא די להם זאת ויבקשו לשלוח יד להעבירו מאומנתו נשאל על זה הרב הגדול רל"ץ יש"א ברכה יצ"ו בספר שמחה לאיש סי' ז' והשיב שלא עשו יפה במה שהרחיקוהו ואף כי להעבירו מאומנתו הס כי לא להזכיר כי יש כמה ספקות שמא לא אכל מהקמח ושמא היה הקמח יבש ולא נלתתו החטים ושמא הוא קמח מן ציר"א הנ"ל אשר החליט מרן חיד"א בספר חיים שאל ח"ב סי' מ"ז שאינו מין דגן אלא מין קטניות ובפרט שיש לתלות במצוי וכיון שאין מצוי במקומות ההם קמח חטים יש לתלות שהוא קמח ציר"א המצוי ולכן אינו מן הדין להענישו כל כך עי"ש. ונראה להוכיח דאין לחוש לדבר שאין רגילים באותו מקום מהא דתניא בפרק כל שעה ד' מ' ע"א הקמחין והסלתות של נכרים של כפרים טהורים משום דאין דרכם ללתות החטים שלהם ולא הוכשרו עי"ש ולכן מדינא היה מותר ליקח קמח מן השוק כמבואר בסי' תנ"ג לפי שלא היו נוהגים ללתות:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>