עריכת הדף "שבות יעקב/ג/קמב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה קמב'''{{ש}}מדיין מומחה במדינה אחד סמוך ונראה לכאן}}

הנה יש כאן ציר אחד ששולחין ע"י יהודים וערלים למאות ולאלפים והוא מוחזק לנאמן שמעולם לא מעל ולא שלח יד בשליחתו וכמו איזה שבועת העבר שלח שמעון שק צרור וחתם עם מטבע כסף ובתוכו צרור וחתום איזה מאות דובלני ושקל אותו שק במשקל כמה משקלו להביא איזה פרסאות מכאן לראובן קרובו שיקח בהם איזה סחורה ויתן לו שכרו וכתב לו בכתב כמה משקלו וישגיח על חותמו וכאשר הביא הציר השק לראובן אמר הציר ששקל אותו וראה אחר החותם ונתן לו כתב לשמעון שקבל ע"י הציר על נכון השק מחותם וכמו שבוע אח"כ כתב שמצא בתוך השק הכסף ולא שום מטבע מזהב ושמעון טוען כיון שכתב תחלה שקבלת השק על נכון עם כתבי שכתבתי לך בודאי שקלת מתחלה וראית תיכף אחר החותם וראובן טוען לא דקדקתי אחר המשקל והחותם כיון שהציר מוחזק לנאמן וכו' ובאמת ראובן אינו מוחזק לנאמן כ"כ והוא נחשד קצת לממון ובפרטות שיש לו בת בוגרת ונשתדך עם א' ופסק ליתן לה נדוני' סך מה וכמה זמן ועידן חלף ועבר שלא הי' יכולת בידו לעשות נישואין בשביל הנדן ועכשיו רוצה לעשות נישואין אם יש לדון בזה ע"פ האומדנא או לא:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

הנה שאלתו אם יש לדון בזה ע"פ האומד לע"ד נראה דא"צ לכל זה האומד כלל כיון שהמתעסק ראובן ששלח לו המעות יש לו שכר משמעון הוי ליה שומר שכר ואין לך פשיעה גדולה מזו כיון שכתב לו שמשקלו כך וכך ושיראה אחר חתימתו והוא האמין להציר ולא דקדק בכך ה"ל פשיעה גדולה אפילו שומר חנם יש לחייבו דאלו הודיע תיכף הי' יכול להוציא ממנו מכ"ש זה שהוא שומר שכר אפי' אם לא נטל שכר מ"מ ה"ל ש"ש מיד שפותח השק ובידו להשתמש במעות עד שיבא לידו הסחורה הזאת ה"ל ש"ש וכדאיתא בפ' המפקיד דף מ"ג וכמבואר פ"י מה"ל פקדון ובטור ח"מ סי' רצ"ב אע"ג דמבואר שם דדוק' בשולחני וחנווני דינ' הכי מ"מ מבוא' בסמ"ע והסכמת אחרוני' דהאידנ' כ"ע כשולחני וחנווני לענין זה ומ"מ לא אשיבך ריקם על האומדנא אע"ג דמבואר בש"ע ח"מ סימן ט"ו והוא מרמב"ם פ' כ"ד מהל' סנהדרין דין ב' וז"ל כל הדברים הם עיקר הדין אבל משרבו בתי דינים שאינם הגונים ואפילו הי' הגונים במעשיהם כראוי ובעלי בינה הסכימו רוב בתי דינים שבישראל שלא יהפכו שבועה אלא בראיה ברורה ולא יפגמו שטר וכו' מ"מ האריך בתשובת מהר"מ אלשיך סימן מ' והוציא כן בתשובת הרא"ש ומהרי"ק ושאר פוסקים דהיכא דאיכא אומדנה טובא ולבו של הדיין שלם בדבר והוא מומחה בדורו ומוחזק איש ישר שאינו נושא פנים אם לבו שלם בדבר מותר לדון ע"פ האומד אף בזמן הזה וכ"כ בתשובת עבודת הגרשוני [[עבודת הגרשוני/צא|סימן צ"א]] וכתב שמשה אמת ותורתו אמת ונ"ל דגם רמ"א אף שסותם בסימן ט"ו כדעת הרמב"ם מ"מ בס"ס צ"ט כתב בסעיף ח' בהג"ה וז"ל מי שיבא להפקיע תקנת חכמים בערמה ותחבולה וכ"ש לגזול את של חבירו חייבים חכמי הדור לבטל כוונתו אע"פ שאין כאן ראיה רק אומדנת מוכיחות היטב עכ"ל ואדרבא נ"ל דעכשיו יותר יש לדון ע"פ האומד והיושר דהרי הסכמת האחרונים דהאידנא לית דידע למידן דין תורה אפילו בימי אמוראים מצינו כן בירושלמי מכ"ש האידנא אם הראשונים כפתחו של אולם וכו' רק שצריך כל דיין להיות מתון בדין בכל מאמץ כחו לדון דין אמת ואם רואה שהדין מרומה יכול לדון ע"פ האומד לראות לפשר הדבר או להפך השבועה על המשלח וי"ל ג"כ לא מרע לנפשו ובודאי הציר הלז אומר אמת וע"פ אומד הלז תוכל לדין רק שיהא כוונתו לשם שמים להוציא הדין לאמיתו ולהציל עושק מיד עושקו ע"ז נאמר ויראת מאלהיך כנ"ל הק' יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>