עריכת הדף "שבות יעקב/ג/קלא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה קלא'''}}

מרב א' על דבר המגרוש' שאמרה תחלה ששם אבי' הוא אברהם הלוי וכן אמר המגרש ועכשיו חוזרת ואומרת ששמעה מאמה בקטנותה שאבי' נתברך בשם אחר בשעת חליו והוא מכחישה שאל השואל מה דינו. תשובה הנה בודאי קודם שנעשה המעשה אם אפשר לברר הדבר בקל לעמוד על החקירה ע"י הבי דואר צריכן אנו לברר וכמ"ש בספרי מנחת יעקב כלל נ"ט ס"ק ח' מסוגי' הש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים יע"ש ובקונטרס הספיקות שלי שנדפס סוף שאלות ותשובות שלי ח"ב ס' ס"ק מ"ה יע"ש אבל אם א"א לברור בקלות אזי נ"ל פשוט מכמה טעמים דאין לחוש לדבריה כיון שהגידה כבר סתמא שוב אינה נאמנת כי כמה ראיות צריך הש"ס דכתובות [[בבלי/כתובות/כב/א|דף כ"ב]] להביא דאמרינן הפה שאסור הוא הפה שהתיר יע"ש ברש"י ובתוס' דהיינו מטעם מגו אף שסותרת דבריה ראשוני' ודוקא תוך כדי דיבור אבל לאחר כדי דבור שאין אומרין מגו למפרע לסתור דברי הראשונים וכן מבואר בכללי מגו שלי דין י"ח יע"ש ועוד דעיקר העדות שאמרה בשם אמה ששמעה כן בקטנותה ואין זה מעדות והדברי' שנאמני' לומר בגדלותן מה ששמעו וראו בקטנותן כדאי' בכתובות [[בבלי/כתובות/כח/א|דף כ"ח ע"א]] ובטח"מ סי' ל"ו יע"ש ובר מן כל דין מבואר בא"ה סי' קכ"ט סעי' ט' בש"ע דאם לא הזכיר שם אבי האשה בגט כשר וכ"ש היכא שהזכיר שם האחד ובפרטות שכותבין במדינות אלו וכל שום וחניכה ועוד דאפש' להשוות דברי שניהם שלא יהא מוכחשים כלל שאפשר שאביה הי' נקרא אברם ואח"כ מחמת חליו ברכו שלא יקרא עוד אברם רק אברהם יהי' שמו וכה"ג מבואר בח"מ בש"ע סי' א' כל היכי שאנו יכולין לכוון דברי העד כדי שלא יהא עדותו מוכחשת יש לנו לכוון דבריו וכתב הסמ"ע שם אפי' בביאור משמעו' הרחוקה ע"ש ועל צד היותר טוב נ"ל כיון שניכר מתוך שאלותיו שיש לבעל ממון ולא יפטור אותה בחנם ליתן לה דבר בכתובתה בכן יאיים עליהם שישכר שליח מיוחד למקום האשה לחקור הדבר עם מי הוא האמת ומי שישקר יתן הוצא' השליח מכיסו ואזי בודאי יבא על אמיתת הדבר כנ"ל הקטן יעקב.

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>