עריכת הדף "שבות יעקב/ג/מה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה מה'''}}

בסוכת שנת תפ"ג היה פה ק"ק מיץ ימי גשמים דהיינו שני ימים קודם החג התחילו לירד ימי גשמים עד שנתמלא הסכך במים וירדו הגשמים טיף להדי טיף וגם בלילה עדיין ירדו קצת גשמים דהיינו נהילא בתר מטרא ונשאלתי כיצד יש לנהוג כי קצת רצו לומר שימתינו עם הסעודה עד קרוב לחצות הלילה ויש שרצו לדחוק עצמם לאכול בסוכה אף שירדו טיפין הרבה מ"מ רצו לעשות כובע ישועה בראשם להציל עצמם מן הגשמים בכן נשאלתי כיצד יש לנהוג למעשה:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

לא ידעתי איך מלאו לבם לעשות כן להתחכם יותר מחכמינו ז"ל להחמיר בחומרות יתירות יותר ממה שהחמירו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל אמת שבספר מהרי"ל הוזכר קצת מחומרא זו שכתב וז"ל ופעם אחד אמר מהרי"ל סג"ל אם ירדו גשמים בלילה ימתין עם הסעודה עד שיכלו הגשמים ואף אם ימשוך עד חצות מ"מ ימתין אולי יעצרו עכ"ל אכן בתשובת מהרי"ל [[שו"ת מהרי"ל/קפא|סימן קפ"א]] {{ממ|דף כ"ה ריש ע"ג מה שנדפס בדפוס הענוא}} כתב וז"ל מ"ש במרדכי דהר"ר שמואל הצריך להמתין עד חצות תשובת מהר"מ היא אבל לא ראיתי רבותי נהיגין כך אלא בעת האוכל אזלינן בתר האי שעתא כדמשמע לשון שאר רבותיו דישער אדם בעצמו אם הי' יוצא מביתו מפני צער כזה כדאיתא בהגהו' מיימוני עכ"ל תשובת מהרי"ל ובודאי התשובת הם עיקר וכ"כ בתשובת מהרי"ל עצמו סימן ע"ו דהתשובת הם עיקר כיון שפסקו כן הלכה למעש' אף קצת פוסקים חולקין עיין בכ"ג ע"ש וכ"כ בספר הדרת קודש וכן עיקר מלתא בטעמא דאם ימתין עם אכילת בני ביתו הגדולים והקטנים אין לך מניעת שמחת י"ט יותר מזה וכן כל הפוסקים הראשונים לא הזכירו המתנה זו לענות נפש בי"ט וכ"כ המ"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמ#טו|סימן תר"מ ס"ק ט"ו]] בפשיטות יע"ש.

ועל הכת הנ"ל שרוצים לדחוק את עצמן ולאכול בסוכה אף שיורדין טיפין הרבה בודאי לא שפיר עבדי כדאי' בירושלמי פ"ק דשבת וז"ל דכל הפטור מאיזה דבר ומחמיר על עצמו ועושה נקרא הדיוט וכ"כ הגהות מיימני פ"ו מהל' סוכה וכ"כ בש"ע א"ח סימן תרל"ט וכ"כ בתשובת מהרי"ו סימן קצ"א בהל' סוכה כי דרכיה דרכי נועם ואיכא ביטל שמחת י"ט וכן כתבתי בספרי חק יעקב סימן תע"ב ס"ק יו"ד ודלא כתשובת באר שבע שהניח בצ"ע דמצינו כמה פעמים שהחמירו בדבר שאנו פטורין ובאמת יש לחלק כמ"ש שם ועוד כיון דבש"ס מדמה דין זה לעבד שמוזג כוס לרבו ושפכו על פניו ואם יחזור למזוג בע"כ בודאי יכעיס עליו יותר כיון שמסרב ועושה נגד רצונו בודאי נקרא חסיד שוטה והדיוט אלא העיקר כמבואר לפנינו בש"ע והסכמת הפוסקים לילה הראשונה יקדש בסוכה ולאכול כזית בסוכה ולברך כדינו לישב בסוכ' ובלילה שני' יאכל בביתו ויקדש בביתו רק סוף האכילה יאכל כזית בסוכה בלי ברכה ויברך ברכת המזון בביתו כנ"ל הק' יעקב:


<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:סוכה]]
[[קטגוריה:תשובות משנת ה'תפ"ג]]</noinclude>