עריכת הדף "שבות יעקב/ב/סא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה סא'''}}

'''{{עוגן1|שוחט}}''' אחד שהתחיל לשחוט ושחט מקצת העור ושהה ושחט אח"כ במקום אחר וחתך את העור שחתך בו מתחלה וכבסו אותו היטיב ובדק וראה שלא נחתך כל העור והכשיר הבהמה אי שפיר עביד גם תרנגולת שחוט יוצא מפיה ומשכו בה וראינו שהוא תוך הושט ולא יצא לחוץ כיצד ישחוט אותה וא' ששחט בלילה ונתכבה הנר באמצע שחיטה מה דינו:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|על}}''' דבר השוחט אם לא יצא דם פשוט שאין כאן חשש כלל כיון שלא יצא דם ולא חתך כל העור אלא אפילו יצא דם דמשמעות הרמ"א בהג"ה ס"ס כ"ג להטריף וגם הט"ז מסכים עמו בחומרא זו אכן דעת מהרש"ל להקל היכ' דלא חתך כל העור וכן מצדד הש"ך להקל כדבריו בה"מ והפר"ח כתב היכא דלא חתך כל העור יש להתיר בפשיטות וכן נ"ל עיקר כי מ"ש הט"ז דאין דם בעור אשתמיטתי' ממנו סוגיא דש"ס דיומא דף מ"ח ולא מדם העור הרי שיש דם בעור ובאמת לא ידעתי מה חשש איסור יש בזו אם רחץ העור היטב שאי אפש' לומר שדם סותם הנקב וכי אין יכולין לראות ולבדוק אם חתך כל העור וכי סומין אנחנו והוא חומר' יתירה בלי טעם לחשו' לנקיבות הושט כיון שאין העור נחתך כולו ול"ד למריטת הנוצה שעור הוא דק וניקבת ע"י מריטת הנוצת כולו משא"כ בעור הבהמה שאפשר לעמוד על הבדיקה ויפה עשה השוחט ובודאי הוא מומח' וקבל כן מרבו ומ"מ אין ראוי לכל שוחט לעשות כן רק ישאל למורה או בצירוף שאר שוחטים מומחים ועל מה ששאלת בחוט יוצא מפי התרנגולת נ"ל דיש לנהונ בו כהאי דמסמס קועיה דמא לשחוט הקנה לבדו ואע"ג דלכתחלה צריכן לשחוט אף בעוף שני סימנים מ"מ כאן הוי כדעבד דאי ישחוט הושט אתי לידי שהיה כשיחתוך החוט ואחר שחיטה יראה מהיכן חוט זה בא בכן יבוקש הדבר ונמצא שחוט היה משוך דרך הושט להזפק משם לקורקבן שם היה קשר החוטין שאכלה התרנגולת ולא נמצא בה ריעותא והיא כשרה. ועל דבר כביות הנר באמצע שחיטה אע"ג דשחט בלילה בלי נר קי"ל דשחיטתו כשרה מ"מ ע"י כביות הנר מבעית השוחט תוך השחיטה ועושה שהיה טריפה נ"ל. הקטן יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>