עריכת הדף "שבות יעקב/ב/מ" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה מ'''}}

'''{{עוגן1|מי}}''' שרגיל להתפלל ערבית עם הציבור איך ינהוג עצמו בחנוכה יתפלל ערבית קודם שהוא תדיר או פרסומי ניסא עדיף:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|הנה}}''' אף שדין זה פשוט ב[[מגן אברהם/אורח חיים/תרעב#ה|סי' תרע"ב ס"ק ה']] במגן אברהם שכתב וז"ל ונ"ל דמי שלא התפלל מעריב מדליק קודם וא"צ זמן כ"כ דליכא למיחש שמא ישכח מעריב וכ"כ בכנסת הגדולה שהוא נוהג כן עכ"ל המ"א אכן בשיירי כנסת הגדולה כתב הוא עצמו וז"ל בימי בחרותי הייתי נוהג להדליק אחר תפלת ערבית ואח"כ נהגתי להדליק קודם ערבית וכשראיתי דברים אלו חזרתי למנהגי להדליק אחר תפלת ערבית עכ"ל וכן נראה לי עיקר לדינא דודאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואע"ג דאיכא פרסומי ניסא אפ"ה תדיר קודם וכ"כ תוספת בשבת דף כ"ג ע"ב ד"ה הדר פשטה דהיכי דמצי למיעבד תרוייהו תדיר ופרסומי ניסא עבדינן תרווייהו ותדיר קודם רק היכא דלא מצי למעבד תרוייהו פרסומי ניסא עדיף ע"ש והוא ברור ואגב רצתך לעורר מ"ש הט"ז ר"ס תרע"ה וז"ל הדלקה עושה מצוה פרש"י דומיא דמכורה וא"כ לא שייך כן בנר שבת ועיין בסימן רס"ג עכ"ל הט"ז והעתיקו האחרונים את דבריו וכל דבריו אינם מובנים לי דאיך עלה על דעתו לומר שאין הדין כן בנר של שבת דהא עיקר הפשיטותא בגמרא שם דף כ"ג דהדלק' עושה מצוה מעששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו למ"ש מכבה ומדליק' ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ובשבת מבואר בא"ח סי' רס"ג דגם בשבת הכי דינא בתרווייהו ומ"ש בשם רש"י לא העתיק דבריו יפ' לכן הבין דבריו בענין אחר כי ז"ל רש"י שם דף כ"ב וז"ל אי הדלקה עושה מצוה אי המצוה של חנוכה תלויי בהדלקה מדליקין כדאשכחן במנורה עכ"ל הרי דכוונת רש"י אי אמרינן הדלק' עושה מצוה מדליקין מנר לנר שהרי גם במנורה מהדלקה עושה מצוה מדליקין מנר לנר וכן מבואר שם בתוספת שכן הוא הפשוט שם בש"ס ולפי דעת הט"ז בכוונת דרש"י קשה א"כ מאי קמבעי הש"ס ולמה איצטרך לפשיטות כלל כיון דמדמי למנורה אלא פשוט כמ"ש נ"ל הקטן יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>