עריכת הדף "שבות יעקב/א/קנא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה קנא'''{{ש}}מהרב המופלא ודיין מומחה ה"ה מוהר"ר וואלף זצ"ל בן הקדוש הגאו' מהר"ר בער ר' חזקי' הי"ו 

לחות דעתי וז"ל:}}

'''{{עוגן1|שנים}}''' שתבעו זה לזה ונתחייבו שניהם לישבע אחד מהם שבועה דרבנן ואחד מהם נתחייב לישבע ש"ד מי נשבע תחלה אי שבועה דאורייתא או לא או ישבעו שניהם בפעם אחת גם מי שנתחייב שבועה לחבירו ונפטר על פי עד המסייע ואח"כ תפס התובע בלא עדים אי יכול לישבע נגד העד להכחישו או לא:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|אף}}''' דלכאורה נראה דיש להקדימו מי שמחויב לישבע מדאורייתא. אכן כד מעיינן שפיר יראה דאין שום דין קדימה בשביל שהוא שבועה דאורייתא וכן יש להוכיח קצת מסוגיא דש"ס דשבועות פ' שבועת הדיינים [[בבלי/שבועות/מג/ב|דף מ"ג ע"ב]] ה"ק מי נשבע תחלה מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדו' אף דהתם הלוה נשבע שבועת התורה כדי' מודה מקצת:

'''{{עוגן1|והמלוה}}''' נשבע רק כעין דאורייתא כדאיתא בטור [[טור/חושן משפט/עב|סי' ע"ב]] אפ"ה לא עלה על דעת המקשן שיהי' לו די' קדימה עד שמקשה מי נשבע תחלה וכן היכא שהמלוה טען סלע הלוויתך ושקל היה שוה ושואל שקל והלוה אמר שהיה שוה סלע ישבע המלוה כעין דאורייתא שאינו ברשותו וישבע הלוה היסת ונפטר כמ"ש הטור בסי' ע"ב וגם שם נשבע המלוה תחלה מה"ט שמא יוציא הלה את הפקדון וכמ"ש הסמ"ע להדיא ב[[סמ"ע/חושן משפט/עב#ל|סי' ע"ב ס"ק ל']] והוא מספר התרומות שער מ"ט ולא הוזכר כלל דין קדימה מכח חומר השבועה משבועת היסת אלא דאי' די' קדימה בשביל זה וכן יש להביא ראיה מהא דאיתא שם בש"ס [[בבלי/שבועות/מא/א|דף מ"א ע"א]] מאי איכא בי' שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן ולא אמר דנ"מ לענין דין קדימה (וכדומה לזו הוכיחו התוס' שם ד"ה מאי איכא וכו' ע"ש) אלא ודאי דאין דין קדימה מכח חומר השבועה לכן יש לעשות גורל מי ישבע תחלה אבל לא ישביע את שניהם יחד וכן המנהג בשני שותפי' לעשות גורל מי נשבע תחלה ואין משביעין אותם ביחד לה"ק הש"ס שם מי נשבע תחלה ולא עלה על הדעת להשביעם ביחד וסמך לדבר כהא דאי' משקין שתי סוטות כאחת כדאיתא בסוטה [[בבלי/סוטה/ח/א|דף ח' ע"א]] שלא יהא לבה גס בחברתה וה"ה כאן אפשר דיש חששא זו ולענין מי שנתחייב שבועה לחברו ונפטר ע"פ העד וחזר ותפסו השני בלא עדים אי יכול לשבע נגד העד נ"ל פשוט דיכול לשבע וגדולה מזו פסק בש"ע [[שולחן ערוך/חושן משפט/פז#ל|סי' פ"ז סעי' ל']] דאפי' היכא שכבר נשבע הלה ונפטר אם חזר ותפסו יכול לישבע השני לפטור עצמו ולהכחישו ואף שהראשון עשה שבועה דאורייתא שהוא אלים כחו מעד א' שהרי יכול לישבע ש"ד להכחישו מכל שכן שיוכל לישבע ולתפוס נגד עד דפוטרו ועוד דעיקר טעם הדי' דעד א' יכול לפטרו מהשבוע' מטעם כו' כשהעד מסייע למי שאינו מוחזק זוקק את המוחזק לשבועה כ"ש שיפטרנו מן השבועה אם הוא מוחזק ודי לבא מן הדי' להיות כנדו' כי היכי דבעד אחד התחייבו שבועה בשבועתו מכחיש העד ה"ה בעד הפוטרו מהשבועה אם תפס הלה שיוכל להכחישו בשבועה דאורייתא. שוב ראיתי בתשובת עבודת הגרשוני [[עבודת הגרשוני/ק|סי' ק']] ו[[עבודת הגרשוני/קא|ק"א]] שפסק ג"כ להלכה למעשה דיוכל לישבע כה"ג נגד העד מטעמים אחרים והשיג על מי שחולק בזה. ועיין בש"כ בח"מ [[ש"ך/חושן משפט/פז#סו|סי' פ"ז ס"ק ס"ו]] מכח דבריו נסתר ג"כ דעת החולק וכנ"ל עיקר:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>