עריכת הדף "שבות יעקב/א/ט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''שאלה ט'''}}

'''במדינתינו''' מדינת לועז וספרד שלא נתפשט תקנת רבינו גרשום מאור הגולה ואחד היה נשוי שתי נשים ונולד לו שני בנים בשנת העיבור אחד זמן מה באדר ראשון:

'''{{עוגן1|והשני}}''' נולד לו באחד לחדש אדר שני וקי"ל דלענין בר מצו' בשנת י"ג שהוא שנת פשיט' דהנולד באחד לחדש אדר שני נעשה מיד גדול באחד לחדש והנולד קודם באדר ראשון לא נעשה בר מצוה עד אותן ימים שנולד בתוך אדר ראשון כגון ך"ט יום לחדש אדר כמבואר בא"ח סי' נ"ה ובי"ד סי' ש"ו נמצא דהמאוחר קודם המוקדם על כן נפל בבית מדרשינו ספק מי הוא נקרא גדול לענין חליצה דאמרינן מצוה בגדול לייבם או לחלוץ אי הולכין אחר הלידה בימים או מי שנכנס תחלה לכלל גדלות בשנים:

{{מרכז|'''תשובה'''}}

'''{{עוגן1|שורש}}''' ומקור יסוד דין זה הוא בש"ס דעירובין [[בבלי/עירובין/לא/ב|דף ל"א ע"ב]] א"ר אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה א' בחמשה עשר באדר ראשון ואחת באחד באדר שני זה שמכר לו באדר שני כיון שהגיע יום א' באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה וזה שמכר לו בטי באדר ראשון לא עלתה לו שנה עד ט"ו באדר של שנה הבא משום דא"ל את נחי' לעיבור':

'''{{עוגן1|ואמר}}''' ר' אבא בר ממל נולדו לו שני טלאים אחד בט"ו באדר ראשון ואחד באדר שני זה שנולד לו באדר שני כיון שהגיע יום א' באדר שני של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שנולד לו בחמשה עשר באדר ראשון לא עלתה לו שנה עד ט"ו באדר של שנה הבאה וכו' הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא התם דכתיב תמימה הכא דלא כתיב תמימה לא קא משמע לן דשנה שנה גמרו מהדדי ע"כ הרי מבואר מסוגיא זו דאי ליכא למילף מקרא דשנה תמימה משמע הוי אמינא דאזלינן בתר לידה:

'''{{עוגן1|ומזה}}''' למד האגור והובא בב"י בא"ח סי' נ"ה לענין בר מצוה דג"כ דינא הכי:

'''{{עוגן1|וכתב}}''' הב"י ואין לומר דשאני גבי בתי ערי חומה דכתיב תמימה ובכור יליף מיניה בג"ש דשנה שנה וכו' ע"ש מ"מ מבואר דהיינו דוקא מידי דתלי' בשנים גם העיבור בכלל:

'''{{עוגן1|משא"כ}}''' לענין נדון שלפנינו דאפי' בשביל יום אחד או אפי' שעה אחת מקרי גדול שבאחים א"כ בודאי שהגדול הוא גדול ממש ולא דמי לענין בר מצוה דתלי בשנים דוקא בעינן שנים שלימות:

'''{{עוגן1|ואין}}''' לך בו אלא חידושו והבו דלא לוסיף עלה משא"כ לענין זה דיבום בנחלה תלה ולענין בכור לנחלה ודאי הכל תלוי בפטר רחם וכדאיתא בתשוב' ר"מ מינץ סי' ט' והו' פשוט לע"ד עיין בתשובת הלכות קטנות חלק ב' סי' קע"ד פסק להיפך ול"נ ברור כמ"ש:

'''{{עוגן1|ותדע}}''' שכן הוא דאם נאמ' דמי שנעשה בר מצוה תחלה הוא נקרא גדול שבאחים, א"כ בשנת העיבור שאז הנולד באדר ראשון השלים שנתו באדר ראשון, והשני באדר שני. וא"כ יתהפך הדבר משנה לשנ' מגדול לקטן ומקטן לגדול ונתת דבריך לשיעורי' אלא ודאי כמו שכתבנו דדוקא לענין בר מצוה ושאר כל מילי תלוי בשנים גם העיבו' בכלל משא"כ לכל מילי מי שנול' ראשון הו' הגדו':

'''{{עוגן1|ואם}}''' יאמ' האומר דאף בשנת העיבו' ג"כ הנולד באדר ראשון השלי' בשנת העיבו' באדר שני וכן הדין לענין בר מצוה וכמ"ש בעולת התמיד ומגן אברהם בא"ח ס"י נ"ה ס"ק ט' זה גרם להם שלא עיינו במקור הדין דהגהות רמ"א שם והו' מתשובת ר"י מינץ סי' ט' דכתב בפשיטות ופסק דאף אם הנולד בשנה מעוברת באדר ראשון ונעשה בר מצוה בשנה פשוטה הוא נעשה בר מצוה ל שנולד באח' באדר שני וכן מי שנולד באדר בשנת פשוטה ונעשה בר מצוה בשנת העיבור אינו נעשה בר מצוה עד אדר שני:

'''{{עוגן1|מ"מ}}''' כתב וז"ל נראה לי פשוט במי שנולד בשנת העיבור באדר ראשון ואחד נולד באדר שני ובשנת י"ג יהי' ג"כ עיבור אז ודאי היינו אומרים הנולד בראשון יהי' בר מצוה באדר ראשון והשני באדר שני ואמרינן סוף דינא כתחלת דינא האי בדידיה והאי בדידיה וכן משמע ומבואר להדיא בפשיטות לשון האגור שהובא בב"י וכן כתב בש"ע א"ח סי' נ"ה שכתב דוקא ששנת י"ג הוא שנת פשוטה מכלל דבשנת י"ג שהיא שנת העיבור כל אחת נעשה בר מצוה באותו חדש הנולד ומ"ש המ"א על לשון הש"ע שם מלתא דפסיקא נקט לא ידעתי מה פסקא וכ"כ הלבוש בסימן תרפ"ה והט"ז בי"ד ס"ס ש"ו וכ"כ גיסי הרב בסא"ז והשיג על עולת תמיד:

'''{{עוגן1|ובודאי}}''' אלו ראה המ"א דברי ר"י מינץ שהי' מקור דין זה לא הי' חולק וכן מ"ש עוד המ"א שם במי שנולד ביום א' דר"ח כסליו וכו' וצ"ע גם זה גרם שלא עיין שם בתשובה כי שם ביאר דין זה להדיא:

'''{{עוגן1|גם}}''' בתשובת הר"ש הלוי חלק א"ח סי' י"ו פסק כן בפשיטות וכן המנהג פשוט אצל כל בעלי ההורא' וכן הסכים להלכה ולמעשה מחותני הגאון המפורסם מהר"ד אפנהיים נר"ו אב"ד דק"ק פראג והחולק בזה וסומך על דעת המ"א אינו אלא שגגת הוראה נגד רוב גדולי אחרונים:

'''{{עוגן1|וגם}}''' אין לומר בכיוצא בזה דראוי להחמיר שלא להחשיבו כגדול עד שימתין עוד חדש ימים זה אינו דיותר טוב להקדימו לחיוב מצות כי זריזין מקדימין למצות וכ"כ שם בתשובת הר"ש לוי וז"ל ואין ראוי להחמיצו ולאחרו מקבלת עול מצות עליו עוד חדש אחד דאדרבה כל עוד שנוכל להכניסו בברית של עול תורה והמצות ראוי להכניסו ולמהר קץ זמנו עכ"ל וכיון שהדין זה ברור ויתד שלא תמוט דהנולד בשנת העיבור באדר ראשון נשלם שנתו באדר ראשון בשנת מעוברת א"כ גם שאלתינו נפשט דלכל מילי הנולד ראשון הוא הגדול שבאחים וכמו שכתבנו לעיל וכן לענין מה דקי"ל דחייבין לכבד אחיך הגדול היינו הגדול ממש הנולד ראשון דהוא בכור לנחלה וכמ"ש ג"כ בתשובה השייך לי"ד בדין כבוד אחיך הגדול כנ"ל ה"ק יעקב:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>