עריכת הדף "שאילת שלום על השאילתות/צד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''אי בעית תימא הא דאהני מעשה הא דלא אהני מעשה.'''  הך אי ב"ת הא דאהני מעשה וכו' שסיים גאון לית' לפנינו לא בזבחי' {{ממ|פח:}} ולא בערכין {{ממ|טז.}} וכמעט אי אפשר להבינו שהרי כבר מסיק לעיל בסוגיין לא קשיא הא דאהנו מעשיו. והיינו באהני מעשיו נגעים באים עליו. ומה שהמעיל מכפר היינו דוקא בלא אהני מעשיו וע"ז פריך איני והא"ר סימון וכו' כלומר דהכא אמרת דמעיל מכפר על לה"ר והתם א"ר סימון דקטורת מכפר על לה"ר ומתרץ שפיר לה"ר אלה"ר נמי לא קשיא הא בצינעה [דהוה דבר שבחשאי קטורת מכפרת שהוא מעשה חשאי. רש"י] הא בפרהסיא [שהוא דבר שבקול מעיל בקול פעמונים מכפר עליו רש"י]. אבל התירוץ שהוסיף גאון א"ב תימא הא דאהני מעשה וכו' בלתי מובן שהרי באהני מעשיו נגעים באים עליו ואינו מתכפר לא במעיל ולא בקטרת. אכן אחר עיון היטב אפילו אות אחת לא כתב גאון לבטלה כי אם בעמקות רב. מתחילה כתב לא קשיא הא דאהני ממעשיו וד' פעמים גרס בנוסחת ממעשיו במקום דאית' לפנינו בסוגיא הא דאהני מעשיו וכן ד' פעמים מעשיו. ופירש"י אהני מעשיו שנתקוטטו על ידו וכו'. ולכאורה לנוסחא שלפנינו הא דאהני מעשיו כלומר שמחמת לה"ר שלו נעשה התפעלות שנתקוטטו על ידו אז נגעים באים עליו ואי לא אהני מעשיו כלומר שלא נעשה שום התפעלות מעיל מכפר. א"כ קשיא טובא מעובדא דמרים שדברה במשה [ועמ"ש בס"ד בדבור הקודם בנוס' גאון] למה נענשה בנגעים הלא לא אהני מעשיה כלום והמעיל מכפר בלא אהני. אכן לנוסחת גאון עולה יפה הא דאהני ממעשיו כלומר שהמלשין אפיק מלשינתו בכוונת מעשה כעובדא דמרים אז נגעים באים. והא דלא אהני ממעשיו כלומר דלא הוציא לה"ר בכוונה רק דרך מקרה כמו נורא בי פלניא וכיוצא בזה באופן דסבר ר' שמעון בר' בב"ב {{ממ|קסד.}} דשרי לומר ורבי הוכיחו דהוי לה"ר ע"ש תרי עובדא [והקורא משכיל ישכיל לעצמו מאי איכא בין אהני ממעשיו ובין לא אהני ממעשיו] והוי כענין הפרש שבין שוגג למזיד ובזה יונח הא דלא משני הש"ס לחלק בין שוגג דמעיל מכפר ובין מזיד דנגעים באים עליו אלא האמת כך הוא דזאת הכוונה באמרו הא דאהני ממעשיו וכו' ומעתה יתבאר מה דסיים גאון כפי נוסחתו דלה"ר אלה"ר לא קשיא [הא דאמר ר' עינוני בר סימון מעיל מכפר על לה"ר אהא דא"ר סיסין דקטרת מכפרת] אי בעית תימא הא דאהני מעשה כלומר דנעשה התפעלות שנתקוטטו על ידו [מעשה נתינת קטורת על האש מכפרת] הא דלא אהני מעשה כלומר שלא נעשה התפעלות על ידו. המעיל מכפר. אבל שניהם איירו דלא אהני ממעשיו כלו' שלא מתכוון לכך. ובזה מובן ענין הבדל המאמר דלעיל אמר אהני ממעשיו וכן עוד ג' פעמים והכא מסיים אהני מעשה. ולא אכחד בזה שכתב רש"י שהעתקתי לעיל ראש דבריו ד"ה אהנו מעשיו שנתקוטטו על ידו ואי קשיא אמאי לא מותיב ליה משפיכת דמים וגלוי עריות דקאמר לעיל וכו'. ונעלם ממני לפי שעה דלמה לא הקשה רש"י גם מגסות הרוח דקאמר לעיל דנגעים באים והכא אמר דמצנפת מכפרת. ובזה אין שייכות לתירוצא שכתב רש"י. גם בח"א בזבחים פ' המזבח מקדש הביא דברי רש"י הללו. ולא הרגיש בזה וע"ש דבחר לו דרך לעצמו שלא כפרש"י ותו' בערכין אלא הטעם שלא מקשה הש"ס מש"ד וג"ע משום דנגעים באים על המזיד והמעיל מכפר על ש"ד וג"ע שעבר בשוגג אבל בלה"ר לא שייך אלא במזיד ע"ש. איבר' חזינן דלא רצו רש"י ותו' בזה שכ' בח"א. דודאי מצינו ענין שוגג גם בלשה"ר כמבואר בב"ב {{ממ|קסד.}} בר"ש בר רבי שזכרתי למעלה שהיה סבר שאין בדבריו ענין לה"ר עד שהוכיחו רבי. והנה לפמ"ש דלנוס' גאון הא דלא אהני ממעשיו כלומר שלא בזדון דברו וה"ה בכל שאר ששה דברי' כשעשה בשוגג שפיר י"ל דבגדי כהונה מכפרין א"כ יתורץ קושית רש"י והוא הדבר שכתב גאון לא אהני ממעשיו לא אתו נגעים עלי' כלו' אלא בגדי כהונה מכפרת. ומעתה מתחיל לומר מעיל מכפר והוי כמו פיסקא והכל הם מדברי המקשן מעיל מכפר איני וא"ר סימון וכו' וה"ה דהוה מצי למנקט המקשן נמי כתונת מכפר והא"ר סימון וכו' אלא דחד מתרי נקט וסמך על מה דסיים קשי' שפיכת דמים אש"ד וכו' ולב נבון יקנה תחבולות ויש אתי עוד אריכות דברי' ואין השעה מספיק:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>