עריכת הדף "שאילתות דרב אחאי/צד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאילתא ''' דאילו שכבא דשכיב בשבתא עבדינא ליה כל צורכו כדתנן עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזוז בו אבר וכד גני מגנא {{העמקש|א}} שרי לנחותי' מבי סריא אבל טלטולי אבראי וחזוריה אסור דתנן שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין ושרי לאחותי עכבא דמיא על ליביה כי היכי דניקר ליביה כדתניא מניחין כלי מיקר וכלי מתכות על גבי מעים של מת ופוקקין לו נקביו כדי שלא יכנס הרוח מאי פוקקין מחתין באודניה ובנחיריה כי היכי דלא ליעול זיקא בהו ושרי למיסרי לפומיה בי היכי דלא לירפי כדתנן וקושרין את הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף ולמימץ עינו אסור כדתנן אין מאמצין את המת בשבת ולא בעת יציאת נפש בחול והמאמץ עם יציאת נפש כאלו שופך דם משל לנר שדולקת קימעא ובא אדם ונגע בה מיד כבה הכי נמי אי לא נגע ביה אית ליה למיחי פורתא אלא נטר ליה עד דשכיב ומאמץ ליה עיניה ובשבת אפילו בתר דשכיב אסור לאמץ עיניו מאי טעמא דמזיז בו אבר אלא כדתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר הרוצה לאמץ עיניו של מת בשבת נופח לו יין בחוטמו ונותן לו שמן בין ריסי עיניו ומתאמצות מאליהן ודשכיב ביום טוב מאי דשרי למעבד ליה בשבת שרי למעבד ליה ביום טוב {{העמקש|ב}} ודלא שרי למעבד בשבתא לא שרי למעבד ביום טוב כדתנן אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד {{העמקש|ג}} ודשכיב ביו"ט ראשון חזינן אי לא מינטר עד למחר טרחינן ומייתינן עממין וקוברין ליה אי ליכא עממין ישראל אסור למקבריה ביו"ט ראשון אע"ג דסריח: 

'''ברם ''' צריך {{העמקש|ד}} שכבא דשכיב ביום טוב שני מהו למקברי' ישראל מי אמרי' כבוד הבריות עדיף ושרי {{העמקש|ה}} או דילמא אי שרית להו סברי יום טוב נמי כחול דמי ואתו לאקולי ביום טוב ואסיר הלכתא מאי ת"ש דאמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו ביום טוב שני של ר"ה מה שאין כן בביצה והלכתא {{העמקש|ו}} יו"ט שני כחול שויוה רבנן לגבי מת {{העמקש|ז}} למיזבן ליה זוודתא ולמיחש ליה לבושיה {{העמקש|ח}} ולמירמא ליה תכלתא {{שאילש|קג}}{{העמקש|ט}} ואם גברא רבא למעבד לי' ערסא{{העמקש|י}} שנ' לועג לרש וגו': [דרשה] כמעשה ארץ מצרים

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>