עריכת הדף "ש"ך/יורה דעה/רה" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''הרי אלו מותרים כו'.''' דמדכתיב איש כי ידור נדר לה' ילפינן עד שידור בדבר הנדור וזה לשון הרמב"ם ריש (פרק ג') [פ"א] מהלכות נדרים הנדר נחלק לשני חלקים החלק הראשון הוא שיאסר על עצמו דברים המותרים לו כגון שיאמר פירות מדינה פלונית אסורים עלי כל שלושים יום או לעולם או מין פלוני מפירות העולם או פירות אלו אסורים עלי בכל לשון שיאסר הרי זה נאסר בהן ואף על פי שאין שם שבועה כלל ולא הזכרת שם ולא כינוי ועל זה נאמר בתורה לאסור איסר על נפשו שיאסר על עצמו דברים המותרים וכן אם אמר הרי הן עלי איסור הרי אלו אסורים וחלק זה הוא שאני קורא אותו נדרי איסור והחלק השני הוא שיחייב עצמו בקרבן שאינו חייב בו כגון שיאמר הרי עלי להביא עולה כו' האומר פירות אלו עלי קרבן או שאמר הרי הם כקרבן או שאמר לחבירו כל מה שאוכל עמך עלי קרבן או כקרבן או הרי הן עלי קרבן הרי אלו אסורים עליו מפני שאפשר שידור אדם קרבן ויעשה בהמה שהיתה חולין קרבן ותיאסר אבל אמר פירות כו' כבשר חזיר כו' הרי אלו מותרים ואין כאן נדר שאי אפשר שיעשה דבר שאינו בשר חזיר כבשר חזיר זה הכלל כל שמשום דברים המותרים כדברים האסורים אם אותו דבר איסור יכול לעשותו בנדר הרי אלו אסורים ואם אינו יכול לעשותו בנדר הרי אלו מותרים ע"כ:

{{עוגןמ|ב}} '''צריך שאלה כו'.''' כתב ב"י בשם תשובת הרשב"ץ על מי שנאנס לאסור אשה אחת והתפיסה בדבר האסור י"ל דבמקו' אונס לא אחמרו רבנן להצריכו שאלה:

{{עוגןמ|ג}} '''שאין די לו בחרטה.''' בכדו תהית כדלקמן סי' ר"ח דאם אינו מתחרט מעיקרו צריך לבקש לו פתח כדלקמן סי' רכ"ח אלא כאן מחמירין עליו דאפי' מתחרט מעיקרו לא סגי בחרטה ב"ח. וכתב הר"ן רפ"ב דנדרים דצריך שיהא ממקום אחר ואין פותחין לו בכבוד אמו כלומר אלו היה יודע שלא יהא כבוד לאמו בכך לא היה נודר דלא תימא כיון דליתא אלא מדרבנן פותחין בכך קמ"ל. הרשב"א ז"ל ע"כ:

{{עוגןמ|ד}} '''ומיהו י"א כו'.''' והב"ח חולק דהשתא כ"ע כע"ה הן אפי' בשאר נדרים ודברי הרב נראין עיקר לפי שסוגית הש"ס מוכחת כן וכן דעת הרא"ש ור"ן ורבי' ירוחם:

{{עוגןמ|ה}} '''רק באוסר אשתו עליו.''' דכיון שיצא לבטל מפריה ורביה החמירו. פרישה. והר"ן כתב ר"פ ב' דנדרים מפני שדרכו לאסור אשתו מתוך הקפדה כו' אבל שאר נדרים מתוך שאין מצויים כך לא החמירו כמתפיס בדבר האסור:

{{עוגןמ|ו}} '''יין נסך.''' ר"ל שאומר בפירוש כיין של עבודת כוכבים דאם לא כן יש לומר שנתכוין ליין נסך לשמים כדלקמן ריש סי' ר"ח. פרישה. ול"נ משום דלקמן סי' ר"ח ס"ק ד' יתבאר דאם אנשי המקום קורין ליין של עבודת כוכבים סתם יין נסך הולכין להקל לכך כתבו הרא"ש וט"ו בסתם יי"נ לפי שסתם יי"נ שקורין עכשיו הוא יי"נ של עבודת כוכבים כן משמע בהגה' פרישה לקמן ר"ס ר"ח:

{{עוגןמ|ז}} '''לא נאסר בכך.''' כיון שלא התפיסו בדבר הנדור. כ' הב"ח ואיכא למידק בלשון הרא"ש שכתב בכלל י"ב דין [ד'] דמי שאמר יאסר ייני על כל ישראל אם אעשה דבר פלוני ועשאו לא נאסר דמ"ש מאומר ככר זה אסור עלי דהוי נמי נדר אף על גב דלא התפיסו בדבר הנדור אלא דאמר סתם אסור והכא ג"כ לא אמר אלא סתם יאסר ייני על כל ישראל י"ל דשאני התם כיון דאמר ככר זה עלי הוי לשון נדר וה"נ אינו נאסר אלא א"כ אמר בלשון קונם ייני על כל ישראל אם אעשה כך וכך אבל יאסר ייני על כל ישראל אין זה לשון נדר מיהו מלשון הטור משמע דלא התיר הרא"ש אלא מטעם שהזכיר יי"נ וצ"ע עד כאן לשונו כלומר דהטור כתב וז"ל כ"ב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה האומר ייני יי"נ אם אעשה דבר פלוני ועשאו לא נאסר כיון שלא התפיסו בדבר הנדור עד כאן לשונו משמע דלהכי לא נאסר כיון דאמר יי"נ שהוא דבד האסור אבל אמר יאסר ייני אף על גב שלא הזכיר עלי אסור ולי נראה דאף על גב דאם אמר ככר זה אסור עלי הוי נמי נדר היינו משום דכתיב לאסור איסר על נפשו אבל לאסור על כל ישראל אינו יכול לאסור אם לא בקונם ולזה כתב הטור דוקא משום שהזכיר יי"נ מותר שאם לא כן היה אסור לדידיה ודין זה הוא בתשובת הרא"ש שם דין ה'. עי"ל דבתשובת הרא"ש דין ד' מיירי בשכוונתו במה שאמר יאסר ייני ויהא י"נ וזה נראה עיקר:

{{עוגןמ|ח}} '''יש אוסרים.''' דאף על פי שאין ההרחקות אלו מדין מכל מקום יכול הוא לקבל על עצמו שכמו שב"ד יכולים לענוש ולהחמיר לפעמים יותר מדינו כפי צורך השעה כן הוא על עצמו כמו ב"ד ויכול לקבל עליו כל אותן החומרות. ריב"ש:

{{עוגןמ|ט}} '''ויש מתירין.''' כיון שלא התפיסו בדבר הנדור:

{{עוגןמ|י}} '''ואפילו הכי בע"ה יש להתירו.''' כלומר להתיר נדרו על ידי שאלה והשתא כולן כע"ה דמי ונוהגין בו איסור. ב"י בשם תשובת הרשב"א:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ש"ך: יורה דעה]]