עריכת הדף "רשב"ם/בבא בתרא/קעה/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הכא נמי.''' גבי הקדש איכא למימר לכך נתכוין ואמאי קאמר רב הונא נאמן ונותנין לו המנה:

'''כי קאמר רב הונא דנקיט שטרא.''' ההוא מלוה וזה הודה לו:

'''ופרכינן מכלל דרב ושמואל מיירי בדלא נקיט.''' והלכך אין נותנין לו כי לא אמר תנו אי הכי כי אמר תנו אמאי נותנין מלוה על פה היא כו' ואי {{ממ|לאו}} משום טעמא דמצוה לקיים דברי המת לא היה להם ליתן בשביל דברי אביהם עד לאחר מותו:

'''אלא אמר רב נחמן.''' בין זה שאמר שכ"מ מנה לפלוני בידי והוא בא ליפרע מן ההקדש ובין זה הבא ליפרע מבניו כולהו שטרי נקיטי דמסקי ביה בהאי שכיב מרע מנה ולא קשיא:

'''הא.''' דהקדש במקויים דאיכא הנפק:

'''אמר תנו קיימיה לשטריה.''' ולא צריך מלוה לקיומיה:

'''לא אמר תנו.''' חיישינן דלמא משום שלא להשביע את בניו אמר הכי ולא גבי עד דמקיימי לשטריה:

'''דכיון דפסקה אבוהון.''' שגמר דבריו וצוום לפרוע:

'''מ"ט.''' [דלא] דלמא אידכורי מידכר והלכך לא רצה לומר עדיין תנו:

'''שכיב מרע שהודה.''' בעל חובו טוען לו מנה לי בידך ואמר לו הן דכה"ג אמרינן בסנהדרין בפ' זה בורר {{ממ|סנהדרין ד' כט:}} דצריך שיאמר אתם עדי ואי לא מצי א"ל משטה אני בך:

'''צריך שיאמר כתובו.''' דאמרי' בחזקת הבתים {{ממ|לעיל בבא בתרא מ.}} הודאה בפני שנים צריך שיאמר כתובו:

'''ודברי שכ"מ ככתובין וכמסורין.''' וא"צ לומר כתובו:

'''מתני' המלוה את חברו בשטר.''' אפי' אין כתוב בו אחריות הא פסקינן הלכתא בשנים אוחזין {{ממ|ב"מ טו:}} דאחריות טעות סופר הוא וכמי שכתוב בו אחריות דמי:

'''משועבדים.''' מכורין:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>