עריכת הדף "רש"ש/שבת/פח/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''רש"י ד"ה לרבנן ח'. ונמצא דאשתקד בע"ש.''' נ"ל דלפ"ז היה ניסן חסר ונמצא ריש ירחא דאייר בשבת {{ממ|דזה מוכרח מהוכחת הברייתא דויסעו מאילים מהפסוקים וא"כ ע"כ אייר עברוה כדלעיל והא דלא רצה הש"ס}} לומר גם עתה דגם ניסן היה מלא והיה פסח שלו בה' ולא חסרו רק ז' חדשים וכדלעיל הוא מפני דכיון דלא היה רק ה' מלאים בשנה זו ודאי דלא עשו תרי ירחי בהדדי ר"ל ניסן ואייר מלאים {{ממ|ובפרט לפי המבואר (בתענית כח ב וביומא ד ב}} דסיון היה גם כן מלא יהיו ג' חדשים מלאים בהדדי אמנם זה אינו מוכרח דלמ"ד בששי נתנה י"ל דעלה בו ביום להר וסיון חסר היה ושלמו המ' יום בי"ז בתמוז) וזה דלא כמהרש"ל ומהרש"א בתד"ה לרבנן והא דקאמר הש"ס לקמן ריש ירחא דאייר בחד בשבא ל"ד אלא הוא אשיגרת לישן דלעיל דקס"ד דניסן היה מלא ובאמת הוה מצי לאוקמי הך ברייתא דלקמן כר' יוסי ותרווייהו היו חסרים אלא דאם כן הנך ברייתות דלעיל דבה' בשבת היה פסח אמאן תרמייא:

'''גמרא ת"ש דתניא בס"ע כו' הא מני רבנן היא.''' אע"ג דמאן תנא ס"ע ר' יוסי {{ממ|יבמות פ"ב ב}} י"ל דתני ולא סבר לה כדמשני {{ממ|בנדה מ"ו ב}}:

'''שם דרש כו' ביום תליתאי כו' כרבנן.''' הגרע"א ז"ל הקשה דהא גם בקרא כתיב ויהי ביום השלישי כו' וע"כ צ"ל לר"י כמ"ש רש"י לעיל דר"ל שלישי לימים שלמים א"כ נפרש נמי כן כוונת הדורש ולפמ"ש המהרש"א בח"א דכל הני שלשה דחשיב הוא שהא' יש לו שום מעלה והב' נוסף עוד במעלה על הא' וכן הג' על הב' ובימים היה מעלת יום א' שפירשו בו מנשותיהם אך לילו לא פירשו ויום הב' עלה יותר שהיה לילו עמו כו'. ע"ש א"כ א"ש דלר' יוסי יום א' וב' היו שוין במעלותיהן עם לילותיהן:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}