עריכת הדף "רש"ש/ראש השנה/טז/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''גמרא אלא אר"ח טעמא דר"י מהכא כו'.''' לכאורה יפלא הא ר"י גופיה קאמר טעמא אחרינא וכה"ג פריך לקמן {{ממ|כו}} והכא לא שייך תירוצא דשם דהא טעמא פריכא קאמר. וי"ל שכן היה דרכם לומר טעם שאינו עיקר רק להקשות בו על דברי חבריהם כמו בזבחים {{ממ|עז ב}} וע"ש בתד"ה אודו לי וכה"ג מצינו בכריתות {{ממ|טו}} במשנה וברייתא שאמרו טעם שאינו וכן מצינו לאליהו ז"ל בב"מ {{ממ|קיד}} ע"ש בתוס' ועי' סנהדרין {{ממ|נד ב}} ברש"י ד"ה דכי כתיב ג"כ כזה ועמש"כ בפסחים {{ממ|לח}} ובזה מיושב הגמרא דקדושין {{ממ|מג}} שמאי הזקן כו' שנאמר כו' מ"ט דשמאי כו' ע"ש בהגרי"פ:

'''גמ' שם ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג מפני שהחג זמן גשמי שנה הוא אמר כו'.''' כ"ה ברי"ף ורא"ש ונכון:

'''גמ' שם אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין כו'.''' עי' במאור בסוף מכלתין פי' נכון בזה:

'''רש"י ד"ה נידון לשעבר. ביוה"כ כו'.''' כצ"ל בלא ו':

'''רש"י ד"ה להבא. וכן לשון משנה במס' נדרים כו'.''' ע"ש במפרשים ותראה שאין משם ראיה. ואנכי מצאתי כזה בכתובות פ"ט מ"ו היורשין משביעין אותה על העתיד לבוא ע"ש:

'''בא"ד ומשום דקרי לההוא דאשתקד כו'.''' כצ"ל:

'''רש"י ד"ה קדים סליק. וגדל קצת כו'.''' תימה דהרי אף שנזרעים כדרכן נגמרין בפסח דהוא זמן קציר שעורים. {{ממ|ורשב"ם בב"ב (לו ב}} בד"ה פירא רבה פי' דגידול שעורים הוא בג' חדשים וצע"ק) והעומר יוכיח. אך מעומר יש לדחות דהיו משתדלין בו הרבה בזריעתו בשדות המודרמות ומנונרות כדאיתא במנחות {{ממ|פה}} וע"ש בתד"ה וזורעה. ולמה לא פי' דסליק כמשמעו מלשון הסתלקות דמסלקין אותן מן השדה:

'''רש"י ד"ה אתחילת דין. אבל גזר דין כו'.''' כצ"ל:

'''רש"י ד"ה שתי הלחם. כמ"ד כו'.''' נראה דהוא ר"ת מן כמאי דאמר דר"י עצמו קאמר לה שם:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}