עריכת הדף "רש"ש/קידושין/ב/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''במשנה וקונה א"ע בחליצה כו'.''' היינו מהזיקה לבדה קודם שנקנית לו בביאה. ולא הוה כקונה א"ע דאשה דהוא אחר שנקנית לו בא' מהג"ד:

רש"י ד"ה פרוטה. של נחושת. '''וד"ה איסר. של כסף.''' נראה דרצה בזה ליישב דקדוק התוס' בד"ה וכמה. וכוונתו משום דפרוטה היא נחשת לכן משערה באיסר דהוא כסף דמטבע הוא לגבי נחשת כדאיתא ר"פ הזהב:

'''רש"י ד"ה בביאה. אבל אינו גומר בה להיות יורשה ומטמא לה.''' אף דגם אשה דעלמא דניקנית מה"ת בכסף ושטר ג"כ אין גומרין בה לדברים הללו. מ"מ ביבמה אילו הוו קנינם מה"ת היו גומרין בה כמו ביאה דאפי' את"ל דאירוסין עושה ביבמה הוות בה כנשואה: ומה שסיים אלא לפוסלה כו'. הל"ל ג"כ להצריכה גט:

'''בתוי"ט ד"ה בביאה ועי' בפי' הרע"ב כו' דדריש יבא עליה מ"מ ולא מויבמה.''' ול"נ דתרוייהו צריכי {{ממ|וכ"מ מהתניא אידך דשם דנקיט לתרוייהו דרשי}} דהרי חזינן דיש חילוק בינו לבינה בישן הוא דלא קנה ובהיא ישנה קנה {{ממ|אף דלענין שוגג ומזיד כו' דילפינן מיבא עליה כהדדי נינהו}} וע"כ משום דרשה דויבמה הוא:

'''תד"ה בפרוטה. וא"ת כו' דהא לקמן מיבעי' ליה קרא גבי ע"ע ישיב כו'.''' לכאורה יש לומר דהתם נצרך קרא דאפי' קנהו האדון בכסף יוכל להפדות בע"כ אף בש"כ. ונראה דכוונתם להא דלקמן {{ממ|רד"ח}} דמייתי הגמרא האי קרא על תחלת קנינו ולא כהמציין לדף י"ו. אבל ק"ל אימא דילפינן מהיקשא דאחרת וכמו דהקשו בעצמם לקמן {{ממ|ד ב}} בד"ה מעיקרא. וי"ל דא"כ הל"ל דון מינה ומינה דליבעי בש"כ ב' פרוטות:

'''בא"ד וי"ל דילפינן מע"ע.''' עי' מהרש"א. ומש"כ דפסיקא להו בערכין דאיתא בשטר ובקרקע. הן קרקע מצאנו להדיא בסנהדרין {{ממ|טו}} באוקימתא דר' אבהו ע"ש. גם מה שהביא לענין קידושין בקרקע מהר"ן. התוס' עצמן פסיקא להו כן לקמן {{ממ|ה}} בד"ה שכן פודין. ומש"כ דלתירוץ שני צ"ל דנילף מנזיקין. קשה דא"כ נימא דבקרקע בעי מיטב:

'''תד"ה וכמה. אבל פרוטה איכא פלוגתא כו' זמנין דזיילי כו'.''' נראה דצ"ל וזימנין דהוא טעם נוסף. אבל קשה דהא איסרין ג"כ זיילי כדאמרי' בגמרא והביאו התוס' בדבור הסמוך וא"כ ה"ל לתנא לשערה בדינר וליתני אחד מקצ"ב בו וכן הקשו התוס' בב"מ {{ממ|מד ב}} ותירוצם דשם אינו עולה לכאן. ולפמש"כ במהדורות לס' נת"ע {{ממ|דף קיא}} דהמשנה בהרבה מקומות אינה מזכרת אלא ראש הענין ובתשלומו סמכה על הגירסא המקובלת בע"פ ע"ש {{ממ|וכמו שאמרו בריש עירובין והתנן כו' ולא פליג ר"י אמר אביי פליג בברייתא}} א"ש:

'''תד"ה היבמה. ומנינא דסיפא למעוטי גט דלא נילף כו'.''' כצ"ל:

'''תד"ה וכתיב. ותנן נמי כו' הכל נקח בכסף מעשר.''' רצו בזה דאשכחן דשמשו חז"ל בשרש זה גם בבנין נפעל. והרש"א השיאם לכוונה רחוקה:

'''בא"ד וי"ל דלא שייך כו' ולוקחת עצמה כו'.''' אלמה לא עי' פרש"י בר"פ קרח בשם התנחומא. ואולי ר"ל דלשון לקיחה אינו נופל אלא על תחלת לקיחה אבל לא על חזרה. ולכן הוסיף הכתוב מלת לשוב גבי לא יוכל בעלה הראשון כו' {{ממ|בפ' תצא}}. ובסוטה {{ממ|יב}} פריך ויקח ויחזיר מבע"ל. אולם מצאנו אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי {{ממ|הושע יג}} ועוד כיוצא בו וי"ל ואכמ"ל:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}