עריכת הדף "רש"ש/חגיגה/ו/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''גמרא אלא מ"א מקיים הזבחים כו'''' (ופרש"י שנזופין היו) '''שבטו של לוי שלא עבדו ע"ז כו'.''' מכאן ראיה לפרש"י ביבמות {{ממ|עב}} דנזופין הוו ממעשה העגל ולא כפירוש התוס' שם ממעשה דמרגלים מדקאמר הכא שבטו ש"ל של"ע ע"ז. גם מש"כ עוד שם שעל מעשה העגל אמר הקב"ה סלחתי. תמוה דאדרבה במרגלים מצינו לשון זה ולא בעגל. ובהגהותי לש"ר [[רש"ש על שמות רבה/נא/ד#מהדורה תניינא|פנ"א אות ד']] במ"ת הארכתי בזה בס"ד:

'''גמ' שם ושמחה.''' ה[[באר אברהם/{{כאן}}#|באר אברהם]] כתב דלרבי יוסי הגלילי דמוקי ליה לקרא דז' ימים תחוג דכתיב בפ' ראה גבי חג הסוכות באם־אינו־ענין כו' להביא ז"י הפסח במכילתא. משמע נמי שפיר שמחה לפסח מסיפא דהאי קרא והיית אך שמח. וז"א דא"כ היכי דרשינן מיניה בפסחים {{ממ|עא}} לרבות ליל יו"ט אחרון לשמחה והא מבעי' ליה לחוה"מ. אלא ע"כ צ"ל ע"ד שכתבו התוס' בפ' א"נ {{ממ|סא}} ד"ה לעבור דאף דדרשינן לא תגזול באם־אינו־ענין לכובש שכר שכיר מכ"מ רעך דכתיב גביה דרשינן אגזל ע"ש. והארכתי קצת בכלל זה בכתובות {{ממ|לד}} בס"ד ע"ש:

'''תד"ה יש בשמחה. ובתוספתא כו'.''' עי' [[טורי אבן/{{כאן}}#|ט"א]] בא"מ שכתב דודאי ההיא תוספתא משבשתא היא כו'. ובאמת הגי' שלפנינו הוא ונוהגת כל שבעה ופירושו שנוהגת בכל יום ויום כמש"כ הרב ז"ל בריש דבריו. ודברי תוס' הללו נראה שנשמטו מהתוי"ט לקמן מ"ו ד"ה מי:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}