עריכת הדף "רש"ש/גיטין/פז/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''גמרא ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום ונחתם בלילה.''' בתור"ע אות ק"ב הניח בצע"ג דהא מוכח מתוכו דהוא מוקדם ע"ש. ול"נ כיון דמאוחר כשר כמש"כ התוס' לעיל {{ממ|פ}} בד"ה כי. א"כ ליכא הוכחה דיתלו דאחרונים אחרום:

'''במשנה ב' גיטין כו' ושנים עדים יוונים כו' את שהעדים הראשונים כו'.''' עי' פי' הרע"ב והוא לקוח מפי' הרמב"ם {{ממ|ובציור שבו ט"ס דצ"ל בן תחת הימני כדאיתא בגמרא וכמו שבאר בעצמו. ובלשון רומי הוא שם לנכון ??[Sש] ?? תחת השמאלי ועמש"כ בסמוך. וכן ט"ס בו בג' הענינים שהעד חותם בם שבאר עי' במשנה דלקמן ובתוס' בסוגיין}}. והרע"ב הסבירו ביותר. ונראה דמש"כ שהאחרונים הפכו כתבם כו' היינו בסדר התיבות כגון אם היוונים אחרונים. כתבו גם המה התיבות מימין לשמאל אבל האותיות מהתיבה גופה ע"כ כתבו כדרכן משמאל לימין. דא"ת דגם האותיות כתבו גונדלית כגון ??[Aךשו] ?? א"כ מוכח דודאי כתבו גונדלית משמאל {{ממ|וזהו שאמר התוי"ט שלא הבין}} וכן אם העברים אחרונים חיישינן שהפכו כתיבת התיבות משמאל לימין אבל האותיות מהתיבה גופה כתבו כסדרן מימין לשמאל וכנ"ל. כגון אם הוא ראובן בן יעקב כתב כזה יעקב בן ראובן. והרמב"ם בחבורו השמיט דין זה. וכתב הה"מ לפי שכבר נשתקע כתב היווני כו'. ותמוה כיון דכל הלשונות כשרות בגט ובעדיו וא"כ מה לנו שנשתקע ונשתבש. ול"ד למש"כ בהל' תפילין דהתם. לשון יווני הברור דוקא. והב"י סי' ק"ל כתב טעם השמטתו מפני שאינו מצוי לכתוב בדרך הזה גם ז"א לפי דרכו ז"ל בחבורו:

'''ודע''' דק"ל במש"כ הרע"ב דאם היוונים חתומים למעלה השמאלי כשרו. דמשמע אפי' הגיטין עצמן כתובין עברית {{ממ|ועי' לקמן ע"ב בתד"ה דהא}} אמאי לא חיישינן דהיוונים הפכו כתבם לסדר כתיבת הגט. וכן יקשה הא דמשמע ממתניתין דאם העברים ראשונים הימני כשר אף דהגיטין כתובים בלשון יווני ניחוש דלמא גונדלית חתמו ככתיבת הגט {{ממ|ובדוחק י"ל דדוקא בעדים חיישינן להתדמות אחרונים לראשונים מפני שאין חותמין אלא זה בפני זה}} ולפעד"נ דהמשנה דקדקה בלשונה לומר נקראין עמו דר"ל דנקראין בשוה עם הגט {{ממ|כמו לשון עמו דבמשנה דלקמן}} והיינו כו' והיינו אם הגט כתוב עברית אינו כשר אלא אם העדים הראשונים עברים דנקראין בשוה מימין לשמאל. ולאפוקי אם הראשונים יוונים דאין נקראין עמו בשוה דשניהם פסולים אף השמאלי {{ממ|ודלא כהרע"ב}} וכן אם הגיטין כתובין יוונית והעדים הראשונים עברים שניהם פסולין אף הימני מטעם הנ"ל ונכון בעיני בעז"ה:

'''רש"י ד"ה שנים עברים''' {{ממ|בסופו}}. כזה. וציון יד ונשמט הציור בדפוס:

'''רש"י ד"ה עד אחד עברי.''' מה שהוגה הוספת ב"ת "שלא כדרכו" טעות גמור:

'''גמ' דלא כתוב עד.''' ונראה דהשתא לא צריכנא תו לתירוצא קמא דכתב ראובן בן אקמא. דבבן יעקב לחוד בלא עד לא מתכשר כדמוכח במשנה דלקמן. ותימה על התוי"ט שהביא ב' התירוצים יחד. ונראה דנמשך אחר הגי' דבמשניות לקמן בן איש פלוני ולא כתב עד כשר {{ממ|ולכאורה מוכח כן מהא דפריך ולתכשר האי בראובן בן לפרש"י}} אבל הרי"ף והרא"ש והפוסקי' {{ממ|עי' בטור סי' ר"ל ובב"י שם}} גרסי כגי' שלפנינו במשנה שבגמרא וכ"ה הגי' בירושלמי:

'''תד"ה ולתכשר''' {{ממ|הב'}}. שיוכל לפרש הוא יעקב הוא עצמו בן ראובן. וכי משני דידעינן בהך חתימה דלאו דיעקב. ר"ל וא"כ ע"כ מתפרשת החתימה כפשוטו בעברית ראובן בנו של יעקב וכ"מ מפרש"י. והמהרש"א במחכ"ת יצא בכאן מדרך הפשוט:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}