עריכת הדף "רש"י על בראשית רבה/סה/יז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ואת''' אמרת הלבישה על ידיו אלא חייטתינון:

'''היו מרכיבין''' אותן על ב' הוגנין והיו רגליהם שפופות בארץ. כל כך היו גדולים:

'''הוגנין.''' גמלים בחורים. בכרי מדין ועיפה מתרגמינן הוגני מדין וחוולד. ומאחר שהיו הבהמות שבא"י גדולות מה צורך לומר שתפרתן והלא אפשר שהיו מחזיקות ידיו אף על פי שהיו ידיו גדולות כשני עמודים אף העזים היו גדולות כנגדן:

'''קנמון היה''' גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים גדולים כל כך שהיו מגיעין לראשו של אילן ואוכלין ממנו אף אתה אל תתמה אם היו מחזיקין עורות גדיי העזים ידיו של יעקב שבהמות של ארץ ישראל גדולות היו משאר בהמות:

'''אמר''' רבי חנינא ומה אתה תמה והלא עגלים נשחטים בארץ ישראל וזיתים נקצצין שהן קשין משאר אילנות ועפר שבהרים הגבוהים מכל אלא מעשה נסים היו אף כאן ביעקב מעשה נסים וכאן עלה בדעתו של רבי חנינא לומר עד שאתה תמה על דבר זה היאך הלבישה רבקה ליעקב עורות גדיי עזים לפי שהיו ידיו גדולות למה לא יפלא ממך דבר זה איך היו עגלים נשחטים בארץ ישראל שאם היו עזים כל כך גדולות כשמרכיבין אותן על ב' הוגנין היו רגליהם נוגעות בארץ עגלים לא כל שכן שהיו גדולים יותר ויותר והיאך היו נשחטין וכמו כן זיתים היאך היו נקצצים שהן קשין יותר משאר אילנות ועפר שבהרים שבארץ ישראל היאך מצוי שם עפר והיאך היו נזרעים והלא ארץ ישראל גבוה מכל הארצות וכולה הרים דכתיב ארץ הרים ובקעות והיאך היה אדם יכול לזרוע שם ועוד פליאה אחרת איך נמצא שם עפר בהר גבוה אלא מעשה נסים היו אף אתה אל תתמה ביעקב שהיו עורות גדיי העזים מחזיקות ידיו שמעשה נסים היו ויש גמגם בדבר זה אלא שכך קבלתי. אבל יש לפי דעתי לפי שלמעלה בענין מספר בשבחה של ארץ ישראל לפיכך הולך ומספר בשבחה. עגלים נשחטין וזיתים נקצצין. שהיו מוציאין זיתים בתוך מעיהם וכן בעפר שבהרים לקיים מה שנאמר ארץ זית שמן ודבש:

אמר רבי מונא. מעשה נסים היו שכל כך היתה ברכה משתלחת בה שאפילו בהמות היו אוכלים זיתים כדי שבען. אלא רבי לא פירש כן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>