עריכת הדף "רש"י על בראשית רבה/ס/ח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''לא''' היו גמליו של אברהם אבינו דומין לחמורו של רבי פנחס בן יאיר שתימה גדול בדבר זה:

'''חמרתיה''' דר' פנחס בן יאיר נסבו יתה לסטאין בליליא:

'''עבדת גביהון.''' שהת גביהון:

'''תלתא יומין''' ולא טעמא כלום אמרי סופא מייתא ותסרי מערתא עלינו. תסריח מנבלתא המערה עלינו:

'''שלחו יתה''' ועלתהן לביתה דמרא מאיליה כיון דעאלת ונהקת חכמין לה הבינו שהיא היתה אמר רבי פנחס פתחין לאותה ענייה ויהבין לה דתיכול דאית לה תלתא יומין דלא טעמת כלום שהיה יודע שלא אכלה משלהם יהבון לה שערין לא טעמתינון אמרין ליה יהבין לה שערין ולא טעמא להון אמר להון תקונתינהון תקנתם אתם שהפרשתם ממנו מעשר אמרין ליה אין:

'''אסר''' להון אפיקתון דמאי מעשר דמאי וכו':

'''מה נעבד לה''' דהיא מחמר' על גרמ'. אבל גמלים של אברהם היו יוצאין זמומין שלא ליהנות מן הגזל אבל לא היו חסידים כחמורו של רבי פנחס בן יאיר שלא רצה לאכול טבלים:

'''קרטיל דתאנים.''' סל גרסי' התם בפ' הספינה בקרטלותא:

'''אמר ר' ירמיה.''' אפשר ר' זעירא אכיל להון דלא מתקנין ודאי תקנם בין דין לדין אתאכיל תאינייא בטבלהון מחר קם ר' ירמיה עם ר' זעירא וכו' עד ר' זעירא אכיל דלא מתקנין אמר ליה אף אנא אמרית אפשר ר' ירמיה משדר לי מידי דלא מתקנין:

'''ר' אבא''' בר ימינא משום דר' זעירא אמר אין היו קדמאי מלאכים אנן בני נש ואין היו בני נש אנן חמרין אמר רבי אפילו חמרא לית אנן דחמרתיה דר' פנחס בן יאיר יהבין להון שערין טבלין ולא טעמינתון ואנא אכלי תאני בטבליהון:

'''ר'''' שמעון בן יוחאי אמר טמא הטמא אפשר לומר וזה לכם טמא הטמא לרבות דמו כבשרו:

אפשר לומר זה לכם הטמא ומה וזה לכם לרבות דמו כבשרו:

'''יפה רחיצת''' רגלי בתי אבות מתורתן של בנים. שאפילו רחיצת רגלים שלו הוצרך לכתוב וכו':

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>