עריכת הדף "רש"י על בראשית רבה/ל/ח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''השלים שניו למדת שבוע.''' שחיה אחר המבול שלש מאות וחמשים שנה וכולם אתה יכול להטילם שבעה שבעה והיינו השלים שלאחר דור המבול השלים שנים אלו שבעה שבעה והיינו מדת שבוע למדת שבעה שבעה יכול להטילם וכן אתה מוצא באברהם שנאמר בו תמים התהלך לפני והיה תמים שלאחר שנמול השלים שניו למדת שבוע שחיה אחר המילה שבעה ושבעים שנה שקודם שנימול היה בן תשעים ותשע שנה כדכתיב. וכל ימי אברהם מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים. נמצא שלאחר שנמול חיה שבעים ושבע שנים ותוכל להוציאם שבעה שבעה כנגד שבעה ארצות שבעה רקיעים שבעה מזלות שהם יסוד עולם כך שנותיהם של צדיקים הן הן יסוד העולם ולפיכך השלמת שנותם היה שבעה שבעה:

'''מעתה הוא תחלתו הוא סופו.''' והא מתחלתו מוכר צלמים היה בבית תרח אביו ע"כ:

'''ור' לוי בשם ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו.''' שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי מנין עק"ב. ס"א בן שלש שנים כו' והיינו מקטנותו ור"י סבירא ליה כלוי:

'''איצטרובלין.''' רחים התחתונה שהוא קשה מן העליון:

'''והכא את אומר ויהיו בני נח.''' כלומר כיצד נמלטו מאחר שזאת האבן נמחת:

'''גחון צבורא.''' כבשו פניהם בקרקע לפי שלא נראה הדבר בעיניהם. עד כאן:

'''ולאו מתניתין היא.''' במכשירין. ס"א. בשוק סמיא צווחין לעוירא בריבי בשוקן של סומין קורין לאיש שאינו רואה כ"א קצת בריבי גדול וחשוב שהוא רואה קצת והם אינם רואים כלום כך במקום שאין צדיקים קורין לנח צדיק עד כאן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>