עריכת הדף "
רש"י/תענית/כה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} '''משום כיסופא.''' שהיו שכינותיה אופות עיסה לכבוד שבת והיא אינה עושה כלום: '''אגנא.''' עריבה: '''מסא.''' עתר שמוציאין בו הלחם מרדה פאלי"א בלע"ז ומרדה ומסא חדא מילתא היא{{הערה|חדא מילתא היא. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור '''מרדה. פליא''' בלע"ז על שם שרודין בה פת מן התנור. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור '''תנא אף היא להביא מרדה נכנסה.''' שלא היתה שואלת כו' כצ"ל {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}: '''תנא אף היא להביא מרדה נכנסה.''' פל"א בלע"ז על שם שרודין בה פת מן התנור שלא היתה שואלת מפני שרגילה בניסין: '''חזיא.''' דביתהו בחלמא: '''מישקל לא שקלי.''' בתר דיהבי: כל היכא דתני בי שמשי היינו ערב שבת לא שמעתי טעם: '''במנא דחלא.''' בכלי שיש בו החומץ ושמתי החומץ בנר ויכבה הנר: '''עד שנטלו ממנו אור להבדלה.''' הדליק ממנו נר אחר ליהנות בו ונר של מעשה נסים כיבה כי היכי דעבד רב יהודה {{ממ|לעיל דף כד:}} בחלא דהוה סמידא: '''קא מפסדי לן.''' שדות: '''דובים.''' וזאבים{{הערה|ברש"י שבעין יעקב הגירסא '''זאבים''' (בלי ו'), והיינו שרש"י מפרש שמה שכתבה הגמרא "דובי" אין הכוונה דובים אלא זאבים, וכתרגומו של "בנימין זאב יטרף". ועי' [[רש"י/סוטה/מט/א|רש"י סוטה מט.]] ד"ה אנשי מעשה, שכתב "ולעיזים להביא זאבים בקרניהם". {{ממ|קונטרס העקוב למישור בהקדמה}}.}} בשדות{{הערה|בס"א ליתא "בשדות". {{ממ|קונטרס העקוב למישור}}.}}: '''ולא מטו כשורי.''' אין הקורות מגיעות מכותל לכותל: '''איכו נימטו כשוריך.''' יאריכו הקורות: '''סניפין היו.''' הקורות של חליות היו במעשה נס נדבקו להן חתיכות קטנות לאורכן: '''ר"א בן פדת.''' אמורא היה והוא הנקרא מרא דארעא דא"י במסכת נדה {{ממ|דף כ:}} בעל הוראות היה והוא שימש רבי יוחנן אחרי מות ריש לקיש והיה דחוק ועני: '''עבד מילתא.''' הקיז דם: '''ברא דתומא.''' בן השום צלע של שום: '''חלש ליביה.''' נתעלפה: '''צוציתא.''' ניצוץ: '''מאפותיה.''' ממצחו: '''כולי האי ואפשר.''' בתמיה כולי האי עבדת ואכתי הך ספיקא דלמא לא מיתרמינא בשעתא דמזוני: '''דחיי נפישא או דחיינא.''' ימי חיי שחייתי כבר הם רבים ממה שאני עתיד לחיות: '''אמר דחיית.''' מה שכבר חיית מרובים ממה שאתה עתיד לחיות והיינו דקא בכי כי אמר שכינה הכי והאי דחייך משום י"ג נהרוותא לרחוץ בהן ולטייל בהן מזה לזה: '''אי הכי לא בעינא.''' דתיחרביה לעלמא: '''ותו לא.''' וכי אין אתה נותן לי דברים אחרים: '''א"ל ולחברך מאי קא יהבינא.''' אנא מגברא דלית ליה בעינא לא גריס בספר רבי ובספר שלי כתוב: '''באסקטולא אפותאי.''' היינו צוציתא דנפק מיניה שמדביק אצבע צרדא עם הגודל ומכה בצפורן האצבע: '''איגרו בך גירי.''' כלומר הכיתי בחיצי לחדווה בעלמא אמר כן: '''הא אנא והא בר ליואי.''' הוא איש אחד ואני איש אחד הוא עדיף מינאי: '''דתברי.''' שוברים: '''שיבא מטר בשבילנו.''' מקבלים אתם עליכם ומסכימין לדעת אחד: '''כמה עזין.''' דלא כסין מצבורא: '''לוי אחוי קידה.''' נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה: '''הא והא גרמא ליה.''' החטא גרם לו שנצלע בקידה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:רש"י: תענית]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף