עריכת הדף "רש"י/שבת/קה/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ועלו}} בידו שתים.''' היינו נמי מתכוין לכתוב ח' וכתב שני זיינין:

'''{{עוגן1|הא}}.''' דתנן פטור:

'''{{עוגן1|דבעי}} זיוני.''' שעדיין צריכות ראשי הזיינין לזיינן בתגין שלהן שהזיינין צריכות ג' זיונין ימין ושמאל ולמעלה כדאמרינן במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/כט/ב|דף כט:]]}}:

'''{{עוגן1|מלך}} נתתיך.''' נשיא אלהים אתה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כג#ו|בראשית כג ו]]}}:

'''{{עוגן1|אנכי}}.''' מדלא אמר אני:

'''{{עוגן1|אנא}} נפשי.''' אני בעצמי:

'''{{עוגן1|אמירה}}.''' שהיא נעימה:

'''{{עוגן1|כרמל}}.''' גבי מנחת העומר כתיב גרש כרמל שמביאה כשהיא לחה בעוד שהזרע נפוח והכר של קש מלא הימנו:

'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|אחת}} שחרית ואחת בין הערבים.''' כיון דהו"ל שהות בינתים כדי לידע הוה ליה כשתי העלמות:

'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|יש}} ידיעה לחצי שיעור.''' לחלק כדי שלא יצטרף עמו חצי האחר:

'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|רבי}} אליעזר.''' אתא לפרושי שיעור אורג שמנו באבות מלאכות {{ממ|[[בבלי/שבת/עג/א|לעיל דף עג.]]}} דתנן התם שני חוטין:

'''{{עוגן1|בתחילה}}.''' אם זו תחלת אריגתו של בגד:

'''{{עוגן1|ואחת}} על האריג.''' אם מוסיף הוא על האריג שיעורו באחת דמצטרף עם השאר:

'''{{עוגן1|בתי}} נירין.''' שנתן ב' חוטין של שתי בנירה שקורין ליצי"ש:

'''{{עוגן1|בנירין}} ובקירוס.''' מפרש בגמרא:

'''{{עוגן1|בנפה}} ובכברה.''' הנך לאו נירין ממש אלא משרשר ומרכיב חוט א' [של ערב] בשתי מלמטה ואחד מלמעלה ומעמיד השתי בהן כתקנו:

'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|כי}} אתא ר' יצחק תני.''' מתני' הכי ר"א אומר האורג ב' חוטין בתחלה ולא פליג ר"א ארבנן אלא באחד על האריג:

'''{{עוגן1|להאי}} גיסא.''' אלימי ג' ולא ב' משום דשנים סתרי דמתוך עוביין אינן נדבקים יפה זה בזה וקטיני בשנים מיחייב:

'''{{עוגן1|ואמרי}} ליה להאי גיסא.''' אלימי שנים חייב:

'''{{עוגן1|דידיעי}}.''' דבר הנראה הוא אבל קטיני בשנים פטור:

'''{{עוגן1|ובשפה}} ב' חוטין ברוחב ג' בתי נירין.''' יש שאורגין סביב [הבגד] השפה באורך הבגד כולו מין אחר של [שתי] ורוחב ברוחב הבגד כשיעור שלשה בתי נירין והאורג בו שני חוטין חייב:

'''{{עוגן1|למה}} זה דומה.''' כלומר להכי מחייבי באריג קצר כי האי ולא אמרי כמלא רוחב הסיט כדמשערינן במתני' באורג באמצע הבגד:

'''{{עוגן1|דומה}} לאורג צלצול קטן.''' חגורה קצרה שאינה רחבה יותר משלשה בתי נירין:

'''{{עוגן1|על}} הגס.''' אריג הרבה:

'''{{עוגן1|על}} האימרא.''' תחלת הבגד שאורגין בו ערב ממין אחר לאימרא:

'''{{עוגן1|ובשפה}}.''' לאורך השתי כולו עושין אותו:

'''{{עוגן1|תרתי}} בבתי נירא וחדא בנירא.''' ב' פעמי' מרכיב לחוט של שתי בבת נירא דהיינו שקורין ליצ"א:

'''{{עוגן1|ואחת}} בנירא.''' ופעם שלישית מרכיבו על חוט הנירא שקורין ליצ"א המורכב על הקנה:

'''{{עוגן1|מצוביתא}}.''' ביריעת גרדין האורגין ברגל הוא וקורין לימיי"ש והיא במקום הקנה העולה ויורד ביריעת אריגת נשים שקורין פריש"א:

'''{{עוגן1|הא}} תנינא ליה באבות מלאכות.''' ולמה לי למיהדר ולמתנייה הכא הואיל ולא לפרושי בה מידי אתא בשלמא אורג משום פלוגתא ושתי בתי נירין לאשמועינן בנירין ובקירוס ובנפה ובכברה וסל דלא תנא לה התם:

{{שומר דף בבלי|דעבדה}}

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>