עריכת הדף "רש"י/שבועות/מג/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''{{עוגן1|גמ'}} {{עוגן1|והשתא}} דאמר רב אשי זה נשבע וזה נשבע הכי קאמר מי נשבע תחלה כו'.''' והא דרב אשי בבבא מציעא הוא בפ' המפקיד דאמר רב הונא התם גבי שומר שכר שטען נגנבה וחייב עצמו בתשלומין משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו חיישינן שמא עיניו נתן בה ורוצה לקנותה בדמים ואותביניה מהא דקתני ויוציא הלה את הפקדון ואי אמרת משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו היכי מצי מפיק ליה ושני רב אשי עלה זה נשבע וזה נשבע זה נשבע שאינה ברשותו וזה שהשבועה עליו נשבע כמה היתה שוה והכי קאמר מתני' מי נשבע תחלה מי שהפקדון אצלו נשבע תחלה שאינה ברשותו ולעולם אסיפא דרישא קאי היכא דשבועה גבי לוה:

'''{{עוגן1|קתא}}.''' בית יד:

'''{{עוגן1|אבד}} אלפא זוזי.''' דסבר וקביל אבל כל זמן שהן קיימין על כרחו גובה חובו אם מלוה סתם הוא סתם מלוה שלשים יום ואם פירש לו זמן כשיגיע זמנו יפרע ולא מצי למימר סברת וקבילת דאי לשם משכון קבליה לשם פרעון לא קבליה וכיון דקבליה לשם משכון כל כמה דלא מהדר ליה משכוניה לא גבי ולא מצי פטר נפשיה בדמי שווין:

'''{{עוגן1|אבל תרתי}} קתא.''' לא אמרינן חדא קביל בחמש מאה וחדא בחמש מאה ואי אבד חדא מינייהו לא ליפסיד חמש מאה דהא לא פריש חדא בפלגא וחדא בפלגא אלא תרוייהו קבלינהו בחדא במשכונו ולא בפרעון וכיון דמהדר ליה מקצת משכונו במאי דחסר (נפשיה) מיניה פטר נפשיה בתשלומי שוויו:

'''{{עוגן1|ורב}} נחמן אמר אפי' תרתי קתאתי.''' ואע"ג דלא פריש מסתמא חדא בפלגא וחדא בפלגא קבלינהו ואי אבוד חדא אבוד פלגא:

'''{{עוגן1|אבל קתא}} ונסכא.''' לא אמרינן נסכא קביל בפלגא דכיון דמידי דחזי לפרעון הוא לא קבליה עליה אלא בדמי שוויו:
אבד נסכא אבד פלגא גרסינן:

'''{{עוגן1|חייב}}.''' ולא אמרינן אבד כל מעותיו:

'''{{עוגן1|כדפריש}}.''' איני מקבלו עלי אלא באחריות דמיו בשוויו:

'''{{עוגן1|ישבע}} ויטול מעותיו.''' ישבע שאבדו ויטול את חובו:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}