עריכת הדף "רש"י/עבודה זרה/טו/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

'''{{עוגן1|ור"א}} אומר אף במקום שאסרו לייחד.''' כדקתני בההוא דאין מעמידין התירו למכור דיחוד בכל מקום אסור משום מכשול דרביעה ולא במנהגא תליא מילתא אבל במכירה ליכא למיחש לרביעה דעובד כוכבים חס על בהמתו מלרבעה מאחר שקנאה כדי שלא תעקר שנעשית עקורה ברביע' הלכך במנהגא תליא מילתא היכא דאחמור עלייהו דלא מזבני אחמור והיכא דלא אחמור שרי ולגבי העמדת בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים שהבהמה של ישראל היא אין העובד כוכבים חס עליה מלרבעה וקא עבר אלפני עור לא תתן מכשול ואהכי אסור:

'''{{עוגן1|ואף}} רב הדר ביה.''' וקסבר כר"א:

'''{{עוגן1|נהי}} דלרביעה לא חיישינן.''' דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר:

'''{{עוגן1|כיון}} דזבנה קנייה.''' ואינה של ישראל ומשום לפני עור לא תתן מכשול לא קעבר דבני נח לא נצטוו על השביתה אבל גבי רביעה ליכא למימר הכי משום דהתם קעבר אלפני עור לא תתן מכשול {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#יד|ויקרא יט]]}} לפני שבני נח נצטוו על הרביעה אבל על השבת לא נצטוו בני נח ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך זהו משום ממצוא חפצך ודבר דבר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נח#יג|ישעיה נח]]}} דבור אסור{{הערה|עי' קהילות יעקב {{ממ|סי' ח}} שביאר שאיסור זה ואיסור אמירה לנכרי חלוקים זה מזה, כי מדין אמירה לנכרי אסור אף בחול לומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת, ומדין 'ודבר דבר' אסור שיאמר לו בשבת לעשות מלאכה אף בחול.}}:

'''{{עוגן1|גזרה}} משום שאלה.''' אי שרינן לזבוני בהמה גסה ולא חיישינן למאי דעבדה מלאכה בשבת אתי הוא לאושולי בהמתו לעובד כוכבים ועביד בה מלאכה בשבת וקא עבר בלאו דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ה#יד|דברים ה]]}} לא תעשה כל מלאכה וגו' וכל בהמתך דהשתא בהמת ישראל היא ומצווה הוא על שביתתה:

'''{{עוגן1|שאלה}} קניי'.''' לימי שאלת' דכיון דחייב באונסין הרי היא שלו:

'''{{עוגן1|נסיוני}}.''' מנסה לה אי אזלא שפיר כשהיא טעונה:

'''{{עוגן1|ואזלא}} מחמתי'.''' מחמת קולו שהיא מכרת והולכת:

'''{{עוגן1|מחמר}}.''' לא שייך למימר אלא בבהמה הטעונה משאוי ופעמים שנותן עליה משא לנסותה אם הולכת יפה וה"ל מחמר בשבת ואיכא למ"ד בפרק בתרא במסכת שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קנד/א|דף קנד.]]}} דחייב חטאת והתם פלוגתא:

'''{{עוגן1|אף}} במקום.''' הכי קתני במתני' אין משכירין להן בתים בא"י אבל בחו"ל משכירין ואף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו שידור בו העובד כוכבים אלא לבית העצים לבית האוצרות מפני שמכניס לתוכה עבודת כוכבים:

'''{{עוגן1|ואי}} שכירות קנייא.''' מאי איכפת ליה לישראל אם עייל לה עובד כוכבים עבודת כוכבים בדידיה קא מעייל:

'''{{עוגן1|יאכילנה}} כרשיני תרומה.''' אע"פ שמזונותיה עליו אינו גזלן אם האכילה תרומת כהן לפי שתרומה ממון שאין לה תובעים היא שהרי נותנה לכל כהן שירצה ואם רצה היה יכול ליתנה לכהן זה שהשכיר לו פרתו ואותו כהן מסתמא ניחא ליה ומחיל אם האכילה הרבה כרשיני תרומה דמה לו להקפיד והלא אינה מיוחדת לו לפיכך מתוך שיודע שנותן לבהמתו מאותן כרשינין הרבה בעין יפה יותר משאילו היו שלו ניחא ליה ואינו גזלן אי נמי שנפלו לו מבית אבי אמו כהן:

'''{{עוגן1|לא}} יאכילנה כרשיני תרומה.''' לפי שאינה שלו ואינו יכול להאכילה תרומה אלא לבהמתו קנוית כספו:

'''{{עוגן1|אידא}} דספסירא.''' ע"י סרסור ישראל והמוכר נמי ישראל:

'''{{עוגן1|ועוד}} דלא מגלי מומא.''' כיון דהוא למכרה לקחה אינו רוצה שיודע בה מום שבה הלכך לא מושיל ולא מוגיר:

'''{{עוגן1|אימור}} לשחיטה זבנה.''' ותלינן לקולא ומתניתין בבהמה טמאה אפילו בסתמא א"נ בטהורה ובמפרש ליה עובד כוכבים דלקיומיה קאי:
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}