עריכת הדף "רש"י/סנהדרין/פא/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|לא}} תימא ליה לאבוך הכי.''' להודיעו בהדיא שהוא טועה משום דמכסיף ומצטער:

'''{{עוגן1|אלא}} אמור לו אבא כך כתוב בתורה.''' קס"ד בתמיהה קאמר וכי כך כתיב בתורה:

'''{{עוגן1|סוף}} סוף היינו הך.''' דמביישו ואומר וכי יפה אתה עושה:

'''{{עוגן|אלא2|אלא}}.''' בניחותא אומר לו מקרא האמור בתורה ואומר לו אבי מקרא כך וכך כתוב בתורה והוא עצמו ישים על לבו על מה זה מזכירו והכי נמי אין לך לומר לאביך לא תתנייה הכי:

'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|עבר}} עבירה שיש בה שתי מיתות.''' כגון חמותו והיא אשת איש:

'''{{עוגן1|בזיקה}} הראשונה.''' בגמרא מפרש לה:

'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|פשיטא}}.''' דבחמורה נדון שהרי אף בה נתחייב דהיכי סליק אדעתן לידון בקלה וכי אתגורי אתגר במה שעבר שתי עבירות אילו לא עבר אלא על החמורה היה נדון בה ועכשיו שהוסיף לעבור עמה עבירה אחרת נדון בקלה:

'''{{עוגן1|אמר}} רבא.''' ודאי אי מקמי דאתא לקמן עבדינהו לתרוייהו לא איצטריך לאשמועינן כי איצטריך למתנייא כגון דנגמר דינו תחלה לקלה סד"א וכו':

'''{{עוגן1|מנא}} הא מילתא וכו'.''' ואע"ג דנגמר דינו לקלה:

'''{{עוגן1|בסקילה}}.''' דכל דמיהם בם בסקילה דהיא חמורה ואי דלא נגמר דינו קודם לכן לא איצטריך קרא לאשמועינן:

'''{{עוגן1|בן}} סורר ומורה.''' וקרי ליה שופך דם על שם שסופו לשפוך כדאמרי' {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עב/א|לעיל דף עב.]]}} שעומד בפרשת דרכים וכו':

'''{{עוגן1|דאהדריה}} משה.''' במשנה תורה:

'''{{עוגן1|אל}} ההרים לא אכל.''' סיפיה דקרא צדיק הוא חיה יחיה לומר זה צדיק גמור וע"כ משום דלא עביד הני לאו צדיק הוא אם עבר עבירות אחרות אלא לאו כמשמעותיה מדריש:

'''{{עוגן|אל2|אל}} ההרים לא אכל.''' שלא נצטרך לזכות אבותיו מתוך שהוא חסיד:

'''{{עוגן1|שלא}} נהנה מקופה של צדקה.''' שהוא דבר גנאי לאדם הגון:

'''{{עוגן1|בזיקה}} הראשונ'.''' באותו איסור שהוזקק זה תחלה להזהר בו ולפרוש ממנו הוא נדון אבל לא באיסור הבא עליו אחרון אע"פ שהוא חמור דקסבר ר' יוסי אין איסור חל על איסור ואפי' חמור על הקל הלכך אין כאן שתי מיתות:

'''{{עוגן1|חמותו}} ונעשית אשת איש.''' כגון נשא בת אלמנה ונאסרה אמה משום חמותו ואחר כך נשאת ונאסרה עליו משום אשת איש נדון בחמורה בשריפה דהיא קדמה אבל אם היתה אשת איש ונעשית חמותו הואיל כשנשא בתה כבר היתה זו אסורה עליו משום אשת איש תו לא חייל אסור חמותו אאסור אשת איש ואינו נדון אלא בחנק:

'''{{עוגן1|דאמר}} ר' אבהו.''' ביבמות בפ' ד' אחין:

'''{{עוגן1|מודה}} ר' יוסי באסור מוסיף.''' ומחדש דבר על האשה הזאת לאסור בה דבר חדש (או) לאסרה על מי שלא היתה אסורה עליו מתחלה כגון הכא כשהיתה אלמנה והיא חמותו היתה אסורה לו משום חמותו ומותרת לכל אדם וכשנעשית אשת איש הוסיף בה השם הזה איסור שאסרה לכל העולם וכי האי גוונא מודה ר' יוסי דאסור חל על אסור מגו דחייל אכולא עלמא שהיתה מותרת להם עד עכשיו חייל נמי אהאי ואע"פ שאסורה לו ועומדת:
{{שומר דף בבלי|אמר}}


<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>