עריכת הדף "רש"י/סנהדרין/עג/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|דאורחייהו}}.''' בבעילות:

'''{{עוגן1|ולא}} נפיש פגמייהו.''' כארוסה שחביבה ויעלת חן על הארוס ועכשיו מתגנה עליו אבל שאר עריות פנויות בתולות לא מפגמי כולי האי וכן נשואות בעולות לא מפגמי כולי האי כמו ארוסה:

'''{{עוגן1|ונכתב}} חטא מות.''' דאתרבו לה כריתות ומיתות ב"ד ולא בעי נער ונערה שהרי הן בכלל:

'''{{עוגן1|חד}} למעוטי עבודת כוכבים.''' דסד"א תיתי בק"ו כדלקמן:

'''{{עוגן1|וחד}} למעוטי בהמה.''' משום דדמי לעריות ושבת כדי נקטיה ואגב גררא איידי דתנן במתני' מיהו קרא לא בעי למעוטי דכיון דאמעיטא עבודת כוכבים מהיכא תיתי שבת הא לא סלקא דעתין לאתויי אלא בחילול חילול מעבודת כוכבים כדלקמן דרבי שמעון לקמן הוא {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/ב|דף עד:]]}}:

'''{{עוגן1|איידי}} דכתב נער.''' להביא את הזכור כתב נערה כלומר כפשטיה דקרא דעל כרחיה נערה קרינא ביה דהא בנערה משתעי ולנערה לא תעשה דבר:

'''{{עוגן1|במקפדת}} על פגמה.''' דאי בשאינה מקפדת לא קאמרי רבנן למקטליה משום עבירה דלא חמיר מעבודת כוכבים ושבת:

'''{{עוגן1|אפגמה}} קפיד רחמנא.''' מדלא כתיב בהאי קרא אלא מידי דפגמה שמע מינה אפגמה קפיד:

'''{{עוגן1|דמסרה}} נפשה לקטלא.''' שיש צנועות שמוסרין עצמן למות שיהרגנה ולא תבעל לו ואמרה תורה הציל דמה ודמו:

'''{{עוגן1|הא}} קא פגים לה.''' ואי טעמא דקרא משום פגימה היא אמאי אמעיטו חייבי לאוין ואדרבנן קא פריך דאמרי טעמא משום פגמה הוא:

'''{{עוגן1|אפגמה}} רבה.''' כגון עריות דכריתות שהן חמורות והויא חרפתה מרובה שהולד ממזר ונעשית זונה בבעילתו אבל כהן גדול באלמנה אינה נעשית זונה אלא חללה:

'''{{עוגן1|הבא}} על אחותו.''' כלומר אפילו בא על אחותו דלא קרינא בה ולו תהיה לאשה אפילו הכי קרינא בה ונתן האיש השוכב עמה דאתרבי מקראי בכתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/כט/ב|דף כט:]]}} ואע"ג דחייב כרת לא מפטר מתשלומין ואי ניתן להצילה בנפשו אמאי משלם הרי מיתה ותשלומין יש כאן ואע"ג דלא אקטול פטור מתשלומין כדקיימא לן {{ממ|[[בבלי/כתובות/לה/א|שם ד' לה.]]}} בכל חייבי מיתות בית דין שוגגין דנפקא לן מדתניא דבי חזקיה מה מכה בהמה לא חלקת בה כו' אף מכה אדם לא תחלוק בו וכו':

'''{{עוגן1|משעת}} העראה.''' קרי ליה נבעלה ואפגימה במקצת ושוב אין מצילין אותה מגמר ביאה בנפשו וקנסא לא מיחייבי אלא משום גמר ביאה שהוא מוציא בתולי' והאי גמר ביאה לאו דווקא ביאת המירוק שהיא מזריע דקרא אבתולים קפיד דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} נערה בתולה אשר לא אורסה אלא גמר ביאה דהכא הכנסת עטרה היא:

'''{{עוגן1|הניחא}} למאן דאמר.''' ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/נה/ב|ד' נה:]]}} העראה דהויא כבעילה היינו נשיקת אבר איכא לאוקומה דפגימה היא דמיקרי בעולה ועדיין בתוליה לא יצאו לאיחיוביה קנסא דחמשים:

'''{{עוגן1|אלא}} למאן דאמר העראה.''' שעשה הכתוב בכל התורה כבעילה זו הכנסת עטרה וגמר ביאה כגון דשפחה חרופה דכתיב בה שכבת זרע {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#כ|ויקרא יט]]}} היינו ביאת המירוק אין כאן הערא' פגם בלא הוצאת בתולים ונמצאו מיתה דניתן להציל ותשלומין באין כאחד:

'''{{עוגן1|שבא}} עליה.''' הוא או אחר כבר שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה דלא ניתן בביאה זו להצילה בנפשו שכבר נפגמה:

'''{{עוגן1|ר"י}} היא.''' דאמר לא ניתן להצילו בנפשו:
{{שומר דף בבלי|רב}}


<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>