עריכת הדף "רש"י/סנהדרין/סו/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|לא}} תקלל.''' שתי קללות במשמע ואלהים נמי ב' לשונות יש בו הלכך לא תקלל דרשינן אתרווייהו:

'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|אינו}} חייב.''' סקילה:

'''{{עוגן1|עד}} שתהא נערה.''' אבל קטנה שקדשה אביה הבא עליה בקטנותה אינו בסקילה ופלוגתא דתנאי היא איכא למ"ד בחנק ואיכא למ"ד פטור לגמרי:

'''{{עוגן1|בתולה}}.''' ולא בעולה:

'''{{עוגן1|מאורסה}}.''' ולא נשואה ואפילו נכנסה לחופה ולא נבעלה דקרינא ביה בתולה מיהו לא קרינא ביה מאורסה:

'''{{עוגן1|והיא}} בבית אביה.''' למעוטי מסרה האב לשלוחי הבעל וזינתה בדרך:

'''{{עוגן1|באו}} עליה שנים.''' ועדיין היא בתולה כגון שבאו עליה שלא כדרכה:

'''{{עוגן1|הראשון}} בסקילה.''' דמשכבי אשה כתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#|ויקרא יט]]}}:

'''{{עוגן1|והשני}} בחנק.''' דבעולה היא והא סתמא רבי היא דאמר שלא כדרכה נפקא ליה מכלל בתולה לקמן:

'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|ת"ר}} נערה ולא בוגרת.''' אקרא קאי כי תהיה נערה בתולה מאורסה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|דברים כב]]}} וסקילה כתיבא התם. נערה משתביא שתי שערות עד שירבה שחור על הלבן ואין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד:

'''{{עוגן1|בית}} אביה.''' בפרשת מוציא שם רע כתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#|שם]]}} לזנות בית אביה והתם נמי סקילה כתיבא:

'''{{עוגן1|זו}} דברי ר"מ.''' אמתניתין קאי דקתני עד שתהא נערה ומשמע למעוטי קטנה זו דברי ר"מ דאמר בכתובות באלו נערות {{ממ|[[בבלי/כתובות/כט/א|כתובות דף כט.]]}} קטנה אין לה קנס חמשים כסף דנערה דוקא כתיב ולא קטנה הלכך גבי נערה המאורסה אין קטנה במשמע:

'''{{עוגן1|אבל}} חכמים.''' שנחלקו עליו ואמרו יש קנס במקום מכר חולקין עליו אף כאן ואומרים קטנה ארוסה בסקילה ולא מיעט הכתוב אלא בוגרת:

'''{{עוגן1|דילמא}}.''' למעוטי בוגרת ותו לא אתא למעוטי מידי:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' א"כ האי עד שתהא נערה האי לישנא משמע בהדיא למעוטי קטנה דהכי משמע אינו חייב בקטנותה עד שתגדיל ותהא נערה ואי למעוטי בוגרת לחודא אתא הכי איבעיא ליה למתני אינו חייב אלא על נערה בתולה וכו':

'''{{עוגן1|ותו}} לא מידי.''' אין עוד להקניט בדבר דודאי מתני' ר"מ היא:

'''{{עוגן1|לר"מ}}.''' דאוקמה למתני' דממעט קטנה אליביה:

'''{{עוגן1|לגמרי}} קא ממעט ליה.''' דפטרינן ליה לגברא ממיתה הואיל והיא פטורה דלאו בת עונשין היא ולא קרינן בהו ומתו גם שניהם דכתיב גבי שוכב עם אשה בעולת בעל:

'''{{עוגן1|או}} דילמא מסקילה ממעט ליה.''' אבל חנק מחייבי:

'''{{עוגן1|שתיק}}.''' רב:

'''{{עוגן1|ונימא}} ליה ומת האיש השוכב עם האשה לבדו.''' בארוסה כתיב ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורסה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו למה לי אילימא למעוטי לדידה הא בהדיא כתיב ולנערה לא תעשה דבר אלא להביא את הבא על הקטנה מדעתה ואע"ג דפטור דידה לאו משום אונס אלא משום קטנות דאיהי לאו בת עונשין לגמרי איהו מיהא מיחייב:

'''{{עוגן1|שניהם}} שוין.''' שני בני עונשין:

'''{{עוגן1|למעוטי}} מעשה חדודין.''' מחדד ומקשה אברו בבשרה מבחוץ דהוא נהנה והיא אינה נהנית להכי כתיב שניהם שיהיו שניהם שוין נהנין ומיהו שלא כדרכה אף על גב דהיא אינה נהנית ממשכבי אשה איתרבאי לחיובא:

'''{{עוגן1|לא}} כלום הוא.''' ולא איצטריך למעוטי. ואיכא דאמרי מעשה הורדוס {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/ג/ב|בבא בתרא דף ג:]]}} שהטמינה שבע שנים בדבש:

'''{{עוגן1|ועדיין}} היא בתולה.''' שבאו כולם שלא כדרכה:

'''{{עוגן1|וכולן}} בחנק.''' דגבי סקילה לבדו כתיב וקרא יתירא הוא למעוטי כי האי גוונא דאף על גב דקרינא ביה בתולה אין בסקילה אלא אחד מהם אותו ששכב עמה לבדו דהיינו ראשון שביאתו היתה יחידית:

'''{{עוגן1|ר'}} אומר.''' כי תחל לשון תחלה ולקמיה מפרש לה:

'''{{עוגן1|דרבי}} ישמעאל.''' בריש פירקין:

'''{{עוגן1|אם}} תחלת ביאתה בזנות.''' שזו היא ביאה ראשונה שנבעלה:

'''{{עוגן1|כי}} התם.''' מה מצינו בנערה המאורסה שיצאה מחנק לסקילה ולא יצאה אלא בביאה ראשונה וכתיב לבדו למעוטי שני אף בת כהן לא נשתנית מיתתה אלא בביאה ראשונה הלכך בנערה בתולה והיא ארוסה הכתוב מדבר:

'''{{עוגן1|כר"מ}} ס"ל.''' דאמר בת כהן נשואה לכשר בשריפה אבל נשאת לאחד מן הפסולין שנתחללה משעת נשואין שוב אינה אלא בחנק והאי תחלה דקאמר רבי ה"ק אם זו תחלת חילולה בשריפה ואם לאו בחנק:

'''{{עוגן1|ומאי}} וכן.''' הכא לא קפיד אלא אתחלת חלול ולא אתחלת ביאה והתם אתחלת ביאה נמי קפיד:
{{שומר דף בבלי|סימנא}}


<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>