עריכת הדף "רש"י/סנהדרין/מא/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|וקבעוה}} בשמיה.''' והאי דקרי ליה בחדא מתני' בן זכאי ובחדא רבן יוחנן בן זכאי לא תיקשי מאן דקרי ליה בן זכאי על שם ההיא שעתא דאמרה להא מילתא ומאן דקרי ליה רבן על שם סופיה קרי ליה:

'''{{עוגן1|פשיטא}}.''' כיון דאמר אחד איני יודע אשמעינן תנא דעדותן קיימת:

'''{{עוגן1|כי}} אמרי תרווייהו נמי קיימת היא.''' דאילו אמר האחד {{הערה|גי' [[מהרש"ל/{{כאן}}#|רש"ל]] '''אני'''{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}איני יודע מאי רבותיה כיון דאמר חבירו איני יודע זה לא מעלה ולא מוריד:

'''{{עוגן1|וא'}} אומר כו'.''' שהיו שלשה:

'''{{עוגן1|ר'}} עקיבא מקיש שלשה לשנים.''' במסכת מכות {{ממ|[[בבלי/מכות/ה/ב|ד' ה:]]}} מה שנים אינן זוממין עד שיזימו שניהם אף שלשתן עד שיזומו שלשתן וזה אי אפשר להזימן ואע"ג דלר"ש קאמר לה להא מילתא התם דאילו ר' עקיבא מקשינהו להכי מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול כו' מיהו ר"ע אית ליה נמי דר"ש ומוסיף איהו:

'''{{עוגן1|רבא}} אמר.''' הא דקתני אפי' לאו ארבותא דבדיקות קאי אלא ארבותא דחקירות קאי והכי קאמר מה בין חקירות לבדיקות חקירות היכא דליכא אלא תרי סהדי אמר א' איני יודע עדותן בטלה בדיקות אמר אחד איני יודע עדותן קיימת והוא הדין לשניהם דהוה ליה עדות המוזמת בחקירות ואפי' בחקירות משכחת לה דאמר אחד איני יודע עדותן קיימת והיכי דמי כגון דאיכא תלתא דאפשר לעדות שתתקיים בשנים ומשום שלישי לא מיפסלי הנך ודלא כר"ע: 

'''{{עוגן1|בסנהדרין}} דבי רבה.''' כלומר מה חידוש אתם אומרים בסנהדרין בבית אדם גדול כגון רבה יש לכם לחדש בה הרבה:

'''{{עוגן1|ומאי}} אמרינן בסנהדרין גרידתא.''' מה יש לנו לומר אילו לא היינו למידים מפי חכם כל כך היכא יש להקשות בה ומאי קשיא לך:

'''{{עוגן1|הא}} דאורייתא.''' ודרשת וחקרת והא דאורייתא כדתני לעיל נכון שיהא נכון אחד אומר כליו שחורים כו' דהיינו בדיקות נכון שיהו דבריהם מכוונים:

'''{{עוגן1|שאי}} אתה יכול להזימן.''' בכולהו שבע חקירות הזמה כתיבי אבל בדיקות אפי' אומרים כולן אין אנו יודעין עדות שאתה יכול להזימה היא שהזמה אינה תלויה בכך אלא הכחשה דמאי שייך עמנו הייתם גבי בדיקות:

'''{{עוגן1|טובא}} אמריתו בה.''' הרבה יש לכם טעמים בה:

'''{{עוגן1|מטיבותיה}} דמר אמרי' בה טובא.''' מחמת שאתה טוב ועניו ומודה לנו אנו אומרים בה הרבה:

'''{{עוגן1|מנזיהותיה}} דמר.''' אם היית רוצה להתריס בנו ולהקשות לא היינו יודעים נגדך כלום. נזיהות לשון המדבר בקושי ובחזקה לשון נזהא דאריה {{ממ|[[בבלי/פסחים/קיב/ב|פסחים דף קיב:]]}} אשגרוני"ר:

'''{{עוגן1|עד כמה}}.''' יכנסו בתוך החדש דאם יש ביניהם יום אחד נימא דטעו בעיבור החדש:

'''{{עוגן1|עד רובו}} של חדש.''' אבל מכאן ואילך כגון אחד אומר בעשרים ואחד אומר בעשרים ואחד לא תלינן בעיבור החדש דכבר שמע בימים הללו שהיה חדש מעובר:

'''{{עוגן1|שזה}} יודע בב' עיבורים.''' שהיו שני חדשים מעוברים או ביחד או בדילוג וזה מנאן לכולן חסירין:

'''{{עוגן1|אלא}} משום.''' דאמרי ברובא ידע ברוב ימים שעברו כבר שמע מה היה:

'''{{עוגן1|שיפורא}}.''' שופר היו תוקעין בקידוש החדש ביום שהוא מתחיל הן מלא הן חסר וזה לא שמע את השופר:

'''{{עוגן|עד כמה2|עד כמה}} מברכין.''' אם לא בירך היום יברך למחר:

'''{{עוגן1|על}} החדש.''' על הלבנה בהתחדשה:

'''{{עוגן1|עד שתתמלא}} פגימתה.''' אבל בתר הכי לא שייך למימר מחדש חדשים שהרי כבר נושנת היא:
{{שומר דף בבלי|ותרווייהו}}


<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>