עריכת הדף "רש"י/נזיר/נו/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''מה ימי חלוטו טעון תגלחת.''' וצפורין כדמפרש בהו קרא:

'''גמרו.''' היינו ימי חלוטו: 

'''ימי הסגרו.''' אלו ימים שהוא מוסגר קודם שמוחלט פעמים י"ד יום ונטהר בתוך ימי הסגר שהן עולין לו אותן ימים:

'''אבל ימי הזב כו'.''' שאינם טעונין תגלחת ועוד לא נטמאו בטומאת מת הרי אלו עולין לו מן המנין:

'''קתני מיהת לא אם אמרת כו' תאמר בימי חלוטו.''' שאין מבטל בהן את הקודמין במאי אילימא בנזירות מועטת והא בעינן גידל שיער אלא לאו בנזירות מרובה וקתני שאין עולין לו מן המנין וקשיא לרב חסדא:

'''שמע מינה.''' דמהא תיובתא ש"מ וא"ת לוקמה בנזירות חמשים יום כדלעיל הא לא אפשר דהא קתני לה דומיא דימי טומאה דמה להלן פסיקא לן דאין עולין אף כאן אין עולין:

'''מתני' לא תהא זו קלה מן השרץ.''' ומה על טומאת השרץ שאין הנזיר מטמא כלום חייבין עליו משום ביאת מקדש על טומאה מן המת שהוא טעון הזאה ג' וז' אינו דין שיהו חייבין עליה משום ביאת מקדש ואף ע"פ שאין הנזיר מגלח עליה:

'''גמ' ור' אליעזר מר' יהושע.''' סתמא דהיינו ר' יהושע בן חנניה הא גמר לה והא מר' יהושע בן ממל כו':

'''לערדסקיא.''' שם מקום:

'''בן פתר ראש.''' כך שמו:

'''אמרתי לו.''' לר' מאיר כלום בקי אתה בר' יהושע בן ממל אמר לי הן ואמר לי משום ר' יהושע כל טומאה כו':

'''אמרו ש"מ כל שמעתתא דמתאמרא בבי תלתא.''' דשלישי שמע משני ושני מראשון דהאי מאן דבעי למימר להאי מילתא לא מצטרכא למימר אלא קמאי ובתראי ומציעאי לא כדתנן במתני' ר' אליעזר ור' יהושע ולא קחשיב ר' יהושע בן ממל בהדייהו:

'''ואילו יהושע וכלב.''' דהוו מציעאי לא קחשיב אלמא דקמאי ובתראי אמרי' ומציעאי לא אמרינן ומן הנביאים ואילך קחשיב כולהו כחדא מפני שהיו מבית שני ואילך:

'''מתני' רביעית דם שהיא מטמאה כו' אינו דין שהנזיר מגלח על מגעה ועל משאה.''' וה"ה דהוה ליה למימר על אהילות דלרבי עקיבא אית ליה האי סברא אלא משום דלגבי שעורה דקמייתי ליה מיניה מקל וחומר לא מצי אמר על אהילות לא אמר נמי גבי רביעית דם:

'''אין דנין כאן מק"ו - ובגמ' מפרש {{ממ|מאי קאמר: אין דנין כאן ק"ו}}.''' לפי שאין דנין קל וחומר מהלכה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:רש"י: נזיר]]