עריכת הדף "רש"י/נזיר/לט/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''אלא הא דתניא נזיר שגילחוהו לסטים ושיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו סותר.''' ואמאי אינו סותר ליסתור דהא אמרינן דמלתחת רבי ושקלוה מיניה לההוא שיער דאקדיש שלא לגלח עד סוף נזירותו:

'''לעולם מלתחת רבי והכא במאי עסקינן כגון שגילחוהו אחר מלאת.''' ל' לנזירותו קודם שהספיק לגלח והא מני ר' אליעזר היא דאמר לעיל בפ' מי שאמר הריני נזיר מגלח {{ממ|דף טז:}} דכל אחר מלאת ז' סותר שאם נטמא יום ק"א ר' אליעזר אומר אינו סותר אלא ז' לאחר תגלחת כי היכי דבתוך אלו ז' ימים תירבי מזיא כי היכי דתיהוי כדי לכוף ראשו לעיקרו והכא נמי הואיל דפשו ליה כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלום אלא מיד מגלח:

'''מ"ט דר' אליעזר.''' דאמר כל לאחר מלאת ז' ימים סותר ותו לא בשלמא כי נטמא לאחר מלאת דסותר ז' כנגד ז' ימים שמונה בהן ג' וז' ומגלח בשביעי כדתניא לקמן {{ממ|דף מד:}} תגלחת הטומא' כיצד מזה בשלישי ובז' [ומגלח בז'] כדכתי' וביו' השביעי יגלחנו: 

'''מה תגלחת טומאה.''' לאחר שנטמא מגלח לאחר ז' וכדפרישית אף תגלחת טהרה לאחר מלאת אינו צריך למנות אלא ז' לאחר תגלחת כדי שיהא יכול לגדל קצת שיער בתגלחת טהרה וקודם מלאת לא מיתוקמא משום דקודם מלאת סותר ל' וכדפרשינן בפירקא לעיל {{ממ|ד' ו:}} לדברי ר' אליעזר התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר אלא כל אחר מלאת נטמא או נתגלח לגמרי שלא הניחו בו שיער כלל סגי ליה בתגלחת כל דהו ואמור רבנן כיון דבהנך ז' ימים גדלא מזיא כדי לכוף ראשו לעיקרו סגיא ואילו הכא כיון דשיירו בו כדי לכוף ראשו לעיקרו אינו צריך ליסתור כלל ומגלח לאלתר ומביא קרבנותיו ומותר ביין:

'''תלש.''' שיער בסמוך לבשר אבל לא עקרו לגמרי וכגון שעיקרו נראה:

'''מירטו.''' דעקרו לגמרי ממקום גידולו:

'''סיפסף.''' כמו סוף:

'''ת"ל קדוש יהיה.''' שלא ישירנו בשום דבר ויניחנו לגדל פרע: 

'''והכתיב {{ממ|אומר}} קדוש יהיה גדל פרע.''' דמשמע קדוש יהיה שלא יסירנו בשום דבר להכי כתב קדוש:

'''למימרא דכי גילח לו בתער קאי עליו בעשה ול"ת.''' דמשמע קדוש יהיה שלא יעבירנו בתער ולאו הבא מכלל עשה עשה:

'''תלש מירט סיפסף כל שהוא מנין ת"ל לא יעבור על ראשו.''' לרבות המעבירין:

'''ומאחר שסופינו לרבות כל דבר.''' המעביר כדכתיב לא יעבור מה ת"ל תער:

'''לפי שלא למדנו לתגלחת האחרונה.''' של טהרה לאחר תשלום ימי נזירות שיהא בתער לפי שלא כתב אלא וגילח את שער ראש נזרו לכך כתב לך תער כאן שאינו צריך ללמדך שאותה תגלחת לא תהא אלא בתער:

'''ללמדו ממצורע אי אפשר דאין דנין קל מחמור להחמיר עליו.''' דמצורע הוי חמור לפי שהוא צריך לגלח את כל שערו כדי שיהא כל בשרו בתגלחת מה שאין בנזיר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:רש"י: נזיר]]