עריכת הדף "רש"י/מנחות/טז/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|והא}} בין בין קתני.''' דמשמע באחת ולא בשתים:

'''{{עוגן1|ירצה}}.''' פיגול הוא לא ירצה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#|ויקרא יט]]}} וכתיב בכשר ירצה לקרבן אשה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#|שם כב]]}}:

'''{{עוגן1|אף}} פסול עד שיקרבו כל מתירין.''' לא מחייבין כרת על אכילת פסול עד שיקרבו כל מתירין באותה עבודה שהוא מתפגל בה:

'''{{עוגן1|והאי}} כיון דחשיב כו'.''' ואי קשיא בקומץ ושוחט נמי לימא דלא מפגל דכי חשיב (בקבלה) איפסול כי זריק מיא בעלמא זריק לאו פירכא היא דהתם אותה עבודה שפיגל בה נעשית כולה בקדושתה אבל הנך הזאות חדא עבודה היא:

'''{{עוגן1|משכחת}} לה.''' דמפגלי כולהו:

'''{{עוגן1|בד'}} פרים וד' שעירים.''' פר ושעיר פנים וחישב עליו ונשפך הדם לאחר הזאות פנים והביא פר ושעיר א' להיכל וא' למזבח לשבע הזאותיו וכן לקרנות דבכל א' קרבו מתירין דהא כולם כשרים וא"צ לחזור ולהזות מן השני בפנים ובמקום שפוסק הוא מתחיל כדאמרינן במסכת יומא בפרק הוציאו לו {{ממ|[[בבלי/יומא/סא/א|דף סא.]]}}:

'''{{עוגן1|לפיגול}} מרצה.''' לענין כן הן חשובות שלא יצא מידי פיגול:

'''{{עוגן1|מערבין}} לקרנות.''' פלוגתא היא בפרק הוציאו לו {{ממ|[[בבלי/יומא/נז/ב|שם דף נז:]]}}:

'''{{עוגן1|הא}} דקתני מ"ג כמ"ד מערבין.''' דם פר ושעיר בשעת ארבע מתנות דקרנות דמזבח הפנימי:

'''{{עוגן1|והא}} דקתני מ"ז כמ"ד.''' מכל אחד נותן ד' מתנות ואייתר להו ד':

'''{{עוגן1|שירים}}.''' של כל ההזאות מעכבי אם לא שפכן על יסוד מזבח החיצון והוו להו מ"ח:

'''{{עוגן1|והא}} דקתני מ"ז כמ"ד שירים לא מעכבי.''' ופלוגתא היא בפרק הוציאו לו {{ממ|[[בבלי/יומא/ס/ב|שם דף ס:]]}}:

'''{{עוגן1|פיגל}} בהולכת קומץ מאי.''' מי הויא חצי עבודה ופליגי רבנן עד שיפגל בכל המתיר כלומר אף בהולכת לבונה או לא פליגי:

'''{{עוגן1|כקמיצה}}.''' דהויא עבודה שלימה דאין קמיצה בלבונה:

'''{{עוגן1|כהקטרה}}.''' ופליגי:

'''{{עוגן1|כל}} עבודה שאינה מתרת.''' כגון הולכה דלא מיעכבא דאפשר להושיט זה לזה:

'''{{עוגן1|חשובה}} לפגל עליה בפני עצמה.''' דליכא למימר עד שיפגל בכל המתיר דהא לאו מתיר הוא ואין כח לאחרת לעכב:

{{עוגן1|שחיטתה}} אינה מתרת לא בשר ולא אימורין דזריקה מתירתן:

'''{{עוגן1|כבא}} להתיר דמי.''' ובעינן עד שיפגל בכל המתיר:

'''{{עוגן1|הקדים}} מולים לערלים.''' בשחיטת פסח מיירי דשחט סימן ראשון למולים סימן שני לערלים:

'''{{עוגן1|וקיימא}} לן.''' בפ' תמיד נשחט במס' פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/סג/א|דף סג.]]}} אלמא בעבודה שאינה מתרת ולא מקדשת כגון הכא דליכא לחם דתתקדיש ליה שחיטה פליגי נמי רבנן:

'''{{עוגן1|בד"א}}.''' דמפגלין בעבודת הקומץ והיינו ההיא ברייתא דמותיב רב אחא בר רב הונא לעיל:

'''{{עוגן1|מאי}} לאו בהילוך דהקטרה.''' וקתני דלא פליגי רבנן ותיובתא דריש לקיש:

'''{{עוגן1|הילוך}} דמתן כלי.''' כשמוליכו לתתו בכלי דההיא עבודה שלימה היא דאין מתן כלי בעבודת לבונה:

'''{{עוגן1|תני}} הכי.''' בהילוך ובמתן כלי:

{{עוגן1|בא}} לו להולכה מיבעי ליה:

'''{{עוגן1|הקטיר}} כדי שומשום.''' כשיעור שומשום וכן עשה עד שהקטיר כל הקומץ וכן בלבונה [מהו] פיגל או לא:

'''{{עוגן1|כרבי מאיר}}.''' דאמר מפגלים בחצי מתיר והכא נמי כל שומשום ושומשום חשיב ליה כחצי מתיר:

'''{{עוגן1|כרבנן}}.''' דאמרי אין בו כרת אבל פסול הוא:

'''{{עוגן1|כרבי}}.''' דאמר לעיל {{ממ|[[בבלי/מנחות/יד/א|דף יד.]]}} אומר אני שזה כשר דאין חצאין מצטרפין:

'''{{עוגן1|דחישב}} כשיעורו.''' שחישב כשיעור הקטרה שלימה ביחד:

'''{{עוגן1|הכא}} חישב בכל המתיר.''' בקומץ ובלבונה חשיב כה"ג כל המתיר:

'''{{עוגן1|דלא}} הדר מלייה.''' לשיעור אכילה מאותה עבודה שחישב בכבש האחד ובחלה האחרת השלמה זית ולא חישב לא באותו כבש ולא באותה חלה:

'''{{עוגן1|מאן}} דאמר פיגול קסבר דרך הקטרה בכך.''' והוה ליה מחשב בעבודה כשרה והוי כמקטיר כזית על מנת לאכול זית שירים למחר:

'''{{עוגן1|ומאן}} דאמר פסול קסבר אין דרך הקטרה בכך.''' ולא פסל מחשבתו אבל דרך הקטרה בכך והקטרה מעלייתא היא:

<noinclude>{{שומר דף בבלי|חריפי}}


{{שולי הגליון}}



{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>