עריכת הדף "רש"י/יומא/עז/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''לבוש הבדים.''' הוא גבריאל בספר דניאל:

'''פולסא דנורא.''' מקלות של אור:

'''אי לא עבדת.''' כלל:

'''לא עבדת.''' והיינו מצדיקים אותך לומר דוחה הוא את הדבר אולי ישוב הקב"ה מחרונו ויתרצה להם:

'''כדפקדוך.''' שתהא אתה נוטל הגחלים מבינות לכרובים ואתה אמרת אל הכרוב לתתם לך:

'''בחריקיה.''' במקומו:

'''עומד לנגדי.''' גבריאל אמר כן לדניאל:

'''ופרוותא דמשמהיג.''' נמל שקורין פורט:

'''דמשמהיג.''' דבר מלכות בלשון פרסי לפי שהוא מעלה שם מרגליות כדאמרינן בר"ה:

'''אכרגא.''' כסף גולגלתא:

'''שוא לכם וכו'.''' כלומר כלום הגונים האומות להיות החכמים מסורים בידם והלא המקרא משבחן שאף נשותיהם מנדדות שינה מעיניהן שוא לכם בעלי אומנות המשכימים ומאחרים למלאכתם אוכלי לחם בעצב וביגיעה כן יתן הזן את העולם מזונות ופרנסה לידידו שנא למי שנדד שינה בשבילו:

'''באתי בדבריך.''' על שדברתי בך: אשכחיה לדוביאל דהוה נקט איגרתא:

'''ואני יוצא והנה שר יון בא.''' וכשהגיע זמן מלכות יון לבא אצא על כרחי שכבר נגזרה גזרה ושר יון יבא במקומי:

'''עוי עוי.''' צעק וצוח גבריאל על זאת שלא ימשלו מלכי יון בישראל:

'''ולאביתר הכהן וגו' כי נשאת את ארון ה' לפני דוד אבי.''' כשהיה בורח מפני אבשלום:

'''וכי התענית בכל אשר התענה אבי.''' למדנו שנקראת בריחתו של דוד מפני אבשלום עינוי וכתיב כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר:

'''מים קרים על נפש עיפה.''' אלמא מרחיצה מיקרי עיף ולא מנעילת הסנדל וקרי ליה עינוי דכתיב בכל אשר התענה אבי:

'''מרטקא.''' שוט הסוס:

'''ויעש כן.''' בישעיה כתיב ישעיה לא היה רגיל במרכבת סוסים ויחף דידיה בנעילת סנדל הוא והוא יגלה על יחוף דדוד נמי דמנעילת הסנדל הוא:

'''שלא יבוא רגלך לידי יחוף.''' בצאתך בגולה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:רש"י: יומא]]