עריכת הדף "רש"י/יבמות/יא/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''{{עוגן1|קשיא}}.''' לרב ששת דשנייה הכי:

'''{{עוגן1|רב}} אשי סבר לה כריש לקיש.''' דאמר בכרת וסיפא ניחא:

'''{{עוגן1|ומתרץ}} לה.''' לרישא דברייתא דקתני צריך חליצה באחים שנולדו לאחר חליצה וקדושין של שני וכר' שמעון דאמר ייבם ולבסוף נולד לא מהניא נפילתה מן הראשון למהוי עלה אשת אחיו שלא היה בעולמו הלכך זיקת ההיא נפילה לא אסרה לה עליה דהאי הואיל וכשנולד כבר קדשה זה:

'''{{עוגן1|רבינא}} סבר לה כרבי יוחנן.''' דאמר חייבי לאוין נינהו ורישא ניחא ומתרץ לסיפא דקתני אין לה עליו כלום באחין שנולדו לאחר מכאן וכרבנן דאמרי אשת אחיו שלא היה בעולמו היא ולא תקשי רישא לסיפא:

'''{{עוגן1|הילודים}}.''' שנולדו אחר קדושין של זה ולא איתסרא עלייהו בחליצתו דהא זיקה קמייתא לא רמאי קמייהו לייבומי ומשום אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מיתסרא כר"ש דאמר ייבם ולבסוף נולד שריא:

'''{{עוגן1|עמד}} אחד מן הנולדים.''' שהיו בשעת חליצה ראשונה:

'''{{עוגן1|אין}} לה עליו כלום.''' כר"ל דאמר האחין חייבין על החלוצה כרת:

'''{{עוגן|עמד2|עמד}} אחד מן הילודים.''' אחר חליצה או אפילו אחר קדושין וכשמת זה החולץ קדשה אותו ילוד אין לה עליו כלום ולאו משום חליצה אלא משום דהויא אשת אחיו שלא היה בעולמו מנפילה ראשונה:

'''{{עוגן1|כמאן}} כרבנן.''' דאמרי אפילו ייבם ולבסוף נולד אסירא:

'''{{עוגן1|בעשה}}.''' בית אחד הוא בונה ואין בונה ב' בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה:

'''{{עוגן1|ומ"ד}} בכרת כר"ל.''' דאמר לאו שליחות דאחים קעביד הלכך הוא ניהו דקאי עלה בעשה אבל אחים כדקיימי קיימי באיסור אשת אח:

'''{{עוגן1|מ"ד}} בעשה כרבי יוחנן.''' דאמר איהו שליחותא דאחין קעביד וכי היכי דלדידיה הויא צרה בעשה לאחים נמי הויא בעשה:

'''{{עוגן1|צרת}} סוטה אסורה.''' היה נשוי ב' נשים וזינתה האחת תחתיו ויש עדים ומת בלא בנים היא וצרתה פטורות אף מן החליצה מאי טעמא טומאה כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ה#יג|במדבר ה יג]]}}:

'''{{עוגן1|כעריות}}.''' דכתיב אל תטמאו בכל אלה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יח#כד|ויקרא יח כד]]}}:

'''{{עוגן1|ביאתה}} או חליצתה וכו'.''' האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת היא לכתחלה את צרתה שהרי היא כשאר נשים לגבי יבם דלא קנסוה רבנן מיבם דודאי שריא ליה שאנוסה היתה ששמעה שמת. אלמא נבעלה תחת בעלה שריא צרתה לייבם ואפי' רבנן לא פליגי אר"ש אלא בדידה אבל בצרתה מודו:

'''{{עוגן1|סוטה}} דאורייתא.''' שזינתה והתורה אסרה בה:

'''{{עוגן1|ואת}} אמרת לי סוטה דרבנן.''' דהא מדאורייתא שריא שניסת ע"פ ב"ד בעד אחד ואנוסה היא ורחמנא שריא דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ה#יג|במדבר ה יג]]}} ועד אין בה תרי אלא אחד והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ורבנן הוא דגזרו בה כי היכי דתידוק שפיר שמת בעלה עד שלא תנשא:

'''{{עוגן1|ודקארי}} לה מאי קארי לה.''' הא לא אמר רב אלא בסוטה דאורייתא דכתיב בה טומאה:

'''{{עוגן1|קסבר}}.''' האי דפריך כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ואי סוטה דאורייתא היא וצרתה אסורה הכי נמי הוו אסרי רבנן צרה מייבום ומצרכי לה חליצה:

'''{{עוגן1|נכנסה}} עמו.''' המקנא לאשתו ואמר לה אל תסתרי עם איש פלוני:

'''{{עוגן1|לביתה}}.''' לבעלה שמא זינתה שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ואם כהנת היא אסורה בתרומה כדיליף במסכת סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/כח/א|דף כח.]]}} נטמאה נטמאה ונטמאה ג' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה:
{{שומר דף בבלי|ולא}}

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>