עריכת הדף "רש"י/זבחים/צג/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הא תו למה לי.''' למיתני אין טעון כיבוס אלא שנתקבל בכלי הא תנא ליה נשפך על הרצפה:

'''קיבל פחות מכדי הזייה בכלי זה.''' וחזר ועירב:

'''דתני ר' חלפתא.''' לגבי מי חטאת:

'''קידש.''' מי חטאת באפר פרה:

'''לא קידש.''' כדבעי טעמא ואזיל:

'''בדם מאי.''' גבי חטאת הפנימית קיבל פחות מכדי הזייה כו' וחזר ועירב מי הואי קבלה או לא:

'''הלכתא.''' גבי מי חטאת:

'''ומהלכתא לא גמרינן.''' מילתא אחריתי דקי"ל שבת {{ממ|דף קלב.}} אין דנין מהלכה:

'''וטבל במים.''' מדקרינן במים ולא קרינן במים משמע במים הנזכרים למעלה לענין קידוש שיהא בשעת קידוש שיעור טבילה:

'''ה"נ.''' הא כתיב וטבל הכהן את אצבעו בדם שיהא בדם הראשון שיעור טבילה מתחילתו:

'''מספג.''' מקנח בשולי הכלי או בדופנותיו:

'''שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא.''' גרסינן כדפרי' בדם הראשון משמע:

'''מן הדם.''' והזה מן הדם:

'''שבענין.''' מדם האמור בענין טבילה שהזה ממנה ראשונה יזה את כולן שצריך לחזור ולטבול בו אצבעו על כל הזייה טבילה ולמעוטי שירים שבאצבע דהאי מן הדם קרא יתירא הוא דלא צריך למיכתב אלא והזה ז' פעמים:

'''להכי איצטריך למיכתב בדם.''' דמשמע בדם שהזכיר לענין קבלה:

'''אע"ג דליכא שיעור טבילה מעיקרא.''' הואיל ואיכא שיעור בשעת טבילה:

'''אמר רב עמרם תנינא.''' תיובתא לר' אלעזר:

'''היה מזה.''' בחטאות הפנימיות וניתזה הזאה מידו על הבגד:

'''עד שלא גמר כל ההזאות.''' טעון כיבוס ואפי' ניתז בין ההזאה להזאה משירים שבאמצע אלמא שירים שבאצבע כשרין דאי פסולין אמאי טעון כיבוס:

'''עד שלא יצתה מידו.''' משטבל טעון כיבוס משיצתה הזאה מידו לאחר טבילה דהוי להו שירים באצבע אין טעון כיבוס:

'''גמר מלהזות.''' במס' פרה {{ממ|פ"ג מ"ט}} תנן לה גמר מלהזות ז' הזאות שמזה בהר המשחה כנגד פתחו של היכל כדכתיב {{ממ|במדבר י״ט:ד׳}} אל נכח פני אהל מועד:

'''מקנח ידו בגופה של פרה.''' שאף דמה טעון שריפה כדכתיב את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף:

'''אלא אצבעו.''' בין הזאה להזאה:

'''במה יקנח.''' בגופה של פרה לא מצית אמרת שילכלך אצבעו בגוף הפרה וידבקו בו נימין:

'''כפורי זהב.''' גבי כלי שרת כתיב בספר עזרא והן מזרקין ועל שם שמקנח בו אצבעו קרי להן כפורי לשון וכפר ידיה דנירון קיסר {{ממ|גיטין דף נו.}}:

'''מתני' עד שלא הופשט אין טעון כיבוס.''' טעמא מפרש בגמרא דבעינן ראוי לקבל טומאה בלא חסרון מלאכה:

'''אף משהופשט.''' כל זמן שלא נתקן להיות כלי אין טעון כיבוס דבעינן דבר המקבל טומאה שאין מחוסר אפילו מחשבה:

'''אלא מקום הדם.''' ולא כל הבגד:

'''ודבר הראוי לקבל טומאה.''' ואע"פ שמחוסר מחשבה ובלבד שלא יהא מחוסר מלאכה וסתמא כרבי יהודה:

'''וראוי לכיבוס.''' בגמרא מפרש למעוטי מאי:

'''במקום קדוש.''' בעזרה:

'''ושבירת כלי חרס.''' שבישל בה חטאת במקום קדוש ובגמרא יליף לה:

'''זה חומר.''' אכיבוס קאי:

'''גמ' מה בגד הראוי לקבל טומאה.''' דאין לך בגד קטן ששמו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אם חישב עליו לכלי כמות שהוא אף כל כו' ועור משהופשט ראוי לקבל טומאה אם חישב עליו לעבדה כמו שהיא אבל כל זמן שלא הופשט אינו ראוי לכלי:

'''אין לי אלא בגד.''' סתם בגדים שבתורה צמר ופשתים:

'''שק.''' מנוצה של עזים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>