עריכת הדף "רש"י/גיטין/פה/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ודן}} די יהוי ליכי מינאי כו'.''' וזה הספר אשר יהיה ליך מאתי:

'''{{עוגן1|ספר}} תירוכין ואגרת שבוקין.''' שצריך להוכיח בתוכו שעל ידי ספר זה הוא מגרשה:

'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|אמר}} לה לאשתו.''' לכתוב בגיטה הרי את בת חורין ולא כתב בו הרי את מותרת לכל אדם:

'''{{עוגן1|לא}} אמר כלום.''' דלא שייך בגירושין לשון חירות דבת חורין היא קודם לכן:

'''{{עוגן1|אמר}} לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר כלום.''' דלגבי מלאכה לא אפקה מיניה וכיון דשפחה היא ושם שפחה עלה לא משתרי' נמי לבן חורין:

'''{{עוגן1|יצא}} לחירות.''' אע"פ שקנסוהו לפדותו עד עשרה בדמיו לא ישתעבד לו עוד:

'''{{עוגן1|וצריך}} גט שחרור.''' להתירו בבת ישראל:

'''{{עוגן1|שלא}} כתב עליו אונו.''' שטר כשמכרו לעובד כוכבים:

'''{{עוגן1|לכשתברח}} ממנו.''' מן העובד כוכבים אם תוכל להמלט מן העובד כוכבים אלמא אין לי עסק בך לשון חירות הוא:

'''{{עוגן1|ידים}} שאין מוכיחות.''' בית אחיזה לדבר לאחוז בו ולומר הוכיח שעל ידי ספר זה גירשה אפ"ה הוי בית יד ואמרינן מדכתב גט ויהיב גלי דעתיה דבהאי גיטא גירשה:

'''{{עוגן1|בדיבורא}}.''' דאמר לה בשעת מסירה הרי את מותרת לכל אדם:

'''{{עוגן1|ראיה}} בעלמא הוא.''' להיות בידה לעדות בכל אשר תלך להראות שהיא פנויה:

'''{{עוגן|לא2|לא}} לכתוב ודין.''' דמשמע דין הוא שאגרשך אבל אם אינו דין עלי שאגרשך לא תתגרשי:

'''{{עוגן1|ולא}} לכתוב איגרת.''' שיבוקין ביו"ד דמשמע איגרת לשון גג:

'''{{עוגן|ולא2|ולא}} לכתוב לימהך להתנסבא לכל מאן דיתיצביין.''' דמשמע לי מהך לי תהי מספר הזה ואילך:

'''{{עוגן1|אלא}} למהך.''' בלא יו"ד:

'''{{עוגן|ולא3|ולא}} לכתוב למחך.''' צריך שיבדיל רגלו של ה"י שיהיה אויר בין רגלו לגגו דלא ליתחזי כחי"ת:

'''{{עוגן1|דמשמע}} למחך.''' לצחק כלומר מצחק אני ביך כי חוכא:

זהו טופס הגט פטרית יתיכי ליכי אנת פלונית בת פלוני דהוית אינתתי מקדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי די תהויין רשאה ושלטאה בנפשייכי למהך להתנסבא לכל מאן דיתיצבייין ואינש לא ימחי בידייכי מן יומא דנן ולעלם ודן די יהוי ליכי מינאי גט פטורין וספר תירוכין ואגרת שבוקין כדת משה וישראל:

'''{{עוגן1|די}} תיהוייין.''' רשאה לישדי ביה תלתא יודי"ן רצופין דניקרי די תיהוייין דאי לא שדיא ביה אלא תרין יודי"ן מיתקרי די דהויין נשין דעלמא וכן די תיצבייין דכי כתב תלתא יודי"ן משמע שתהא רשאה להנשא לכל מי שתרצה:

'''{{עוגן1|ולורכיה}} לוי"ו דתירוכין.''' יאריך וי"ו שבספר תירוכין ווי"ו שבאגרת שבוקין דאי לא מאריך ליה מיחזי כיו"ד משמע ספר תריכין גרושות דעלמא ושביקין אגרת נשים עזובות דעלמא ולא שלה הוא:

'''{{עוגן|ולורכיה2|ולורכיה}} לוי"ו דוכדו.''' פטרית יתיכי וי"ו האחרונה מאריך שלא יראה כיו"ד דאי לא מאריך ליה משמע וכדי כלומר בולא כלום באין ספר כמו כדי נסבה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ה/א|ר"ה דף ה.]]}} וכמו ואמרי לה כדי שם חכם {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/ב/א|ב"מ דף ב]]}}:

'''{{עוגן|ולא4|ולא}} לכתוב לאיתנסבא.''' באלף אלא להתנסבא בה"א שמא ירחיק לא מן יתנסבא ומשמע לא יתנסבא לא תנשא:

'''{{עוגן1|מי}} בעינן.''' כלומר הלכה כר"י או כרבנן:

'''{{עוגן1|כולהו}} מי קאמר.''' כל שאר דברים הנכתבים בגט כגון די תיהויין וכו' מי הזכירם רבא בתקנה זו:

'''{{עוגן|אלא2|אלא}}.''' אע"ג דלא אזכרינהו רבא בעינן דלכתבינהו:

'''{{עוגן1|הכא}} נמי.''' ודן בעינן ומיהו רבא לא הוצרך לתקן אלא אלו כדמפרש ואזיל:

'''{{עוגן1|מן}} יומא דנן ולעלם לאפוקי מדר' יוסי דאמר.''' אין צריך לכתוב מהיום בגט דשכיב מרע דזמנו של שטר מוכיח עליו ולא הוי כגט לאחר מיתה לכך תקן רבא בכל הגיטין להיות הסופרים רגילין בו ואע"ג דקיימא לן כר' יוסי בעינן לאפוקי נפשין מפלוגתא שיצא הדבר בהיתר ולא יצא שם פסול אמשפחות ישראל:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>