עריכת הדף "רש"י/גיטין/כ/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הא בעינא מכתב.''' פתוחי חותם:

'''מגואי.''' מכה הרושם באותו צד שהצורה בולטת בו אבל ציץ דוחק מאבראי והיא בולטת מגואי:

'''הא ליכא שאר לא.''' דמקום גט בעי למיתב לה מתנה גמורה משום גירושין ולא לשם פרעון דכתיב ונתן:

'''אי אמר לה.''' לכתובתיך:

'''אוירא.''' גליון:

'''והנייר.''' כל הנייר אני מעכב לעצמי:

'''אינה מגורשת.''' דכיון דהנייר שלו לא נתן לה כלום דנמצאו אותיות פורחות באויר:

'''הרי זו מגורשת.''' ותחזיר דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה:

'''נייר שבין שיטה לשיטה.''' שלי מהו:

'''דמעורה.''' מעורה במקצת שהיו בו אותיות ארוכין המגיעין משיטה לשיטה בראשי כל תיבה ותיבה:

'''והרי הוא.''' העבד:

'''יוצא מתחת ידה.''' שהביאתו לפנינו ואמרה בעלי נתן לי העבד הזה וגירשני בו כדתנן במתני' ונותן לה העבד:

'''מהו.''' מי מהימנה בלא עדי מסירה הואיל ועכשיו הוא ברשותה או דילמא הוא מנפשיה אזל:

'''להזדייף הוא.''' דילמא תנאה הוה בגיטא ומחקתיה והדר כתביה:

'''בעדי מסירה.''' שקראוהו:

'''ור' אלעזר היא.''' דאמר אי אפשר לגט בלא עדי מסירה:

'''אלא לרמי בר חמא קשיא.''' דבעיא דידיה בדליכא עדי מסירה היא:

'''כתובת קעקע.''' אינה נמחקת עולמית:

'''הגודרות.''' בהמות על שם גדרות צאן {{ממ|במדבר לב}}:

'''אין להן חזקה.''' אדם שתפסן אינו יכול לטעון לבעליהם מכרתם לי דאיכא למימר מעצמן הלכו אצלו:

'''והרי היא יוצאה מתחת ידו.''' שהוא בא לגרשה:

'''לא ידעה לאקנויי.''' לא גמרה ומקנייה דבר שאין בלבה לתת מתנה גמורה ולא גירשה אלא בשלה ואנן בעינן ונתן:

'''אף הוא העיד.''' רבי יהודה בן בבא במס' עדיות:

'''ה"ג והא בעינא ספר מקנה וליכא.''' שהמקנה צריך לכתוב את השטר שדי מכורה לך דמההוא קרא נפקא לן בפ"ק דקידושין {{ממ|דף כו.}}:

'''אלא לאו.''' ש"מ כי מקני ליה שפיר דמי ואף על גב דאין בדעתו של נותן שיעכבנו המקבל אצלו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>