עריכת הדף "רש"י/בכורות/לז/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מום רע לא מיקרי.''' אלא בגלוי שמנוולו:

'''אי הכי.''' דכל מום ריבויא הוא:

'''השתא מיפרק לא פרקינן עלייהו.''' פסולי המוקדשין:

'''מישחט שחיטנה עלייהו.''' בכור בחוץ:

'''כשהוא אומר.''' פסוק אחר ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך:

'''אם כן.''' דבעל מום עובר נמי נפדין פסח ועור מאי אהני ליה דמשמע מומין קבועין ולא עוברין:

'''בידי שמים.''' שנולד עמו:

'''שתחגור.''' שתעכב בה צפורן אם בודקין כבדיקת סכין:

'''אלא דתנא קמא ור' יוסי.''' דכרשינה אינה גדולה מעדשה אלא מעט:

'''הסול.''' קיסם שראשו חד שקורין ברוק"א:

'''סירא.''' קוץ:

'''מקדח.''' טריבל"א:

'''מכתב.''' עט ברזל:

'''אף כל של מתכת.''' ובפ"ק דקדושין מפרש פלוגתייהו דרבי דריש כללי ופרטי ור' יוסי דריש ריבויי ומיעוטי:

'''בריבי.''' אדם גדול:

'''במילת.''' אליה:

'''היאך הוא עושה בעל מום.''' הא הדר בריא:

'''הא אין רוצעין.''' בניחותא. הא ודאי אין רוצעין אלא בגובה של אוזן שהוא סחוס ומכל מקום קשיא דקתני הכא דמן הרציעה נעשה בעל מום וקאמר רבי יוסי ברבי יהודה דרציעה ישנה במחט דלא הוי כעדשה:

'''כאן לשחוט כאן לפסול.''' יש מומין הרבה בבכור שפוסלים אותו ליקרב על גבי מזבח ואין מכשירין אותו לישחט כדתנן אלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה כו':

'''הינדא.''' בלשון זה היו מכירין ובלשון לע"ז ויצ"א:

'''כרשינה.''' העומד בנקב בדוחק ואע"פ שאינה נכנסת {{ממ|עמו}} ויוצאת בו הוי מום או דלמא לא הוי מום עד שיהא הנקב רחב שכרשינה תהא נכנסת ויוצאת בו:

'''כיוצא בה שמעתי.''' מסיפא נפקא לן דקאמר מקדח וחיסומו שנינו דהיינו נכנס ויוצא:

'''השדרה והגולגולת.''' שלימין מטמאין באהל ושאר עצמות אין מטמאין באהל וכמה יחסרו ולא יטמאו: 

ה"ג ויתיב רב חסדא וקמיבעיא ליה ואיתמר רב ספרא אמר שמעתא א"ל רב תחליפא לרב חסדא דהכי אתנייה שמואל:

'''וסימניך.''' שלא תטעה מי אמר שמעתא ומי מתניתא תני רב יהודה בר שמואל דאשכחן מקומות הרבה בש"ס דאיירי רב שמואל בר יהודה בל' מתניתא תני רב שמואל בר יהודה במסכת ע"ז רפואות דאין מעמידין {{ממ|דף כח:}}:

'''וא"ל.''' רב חסדא לרב תחליפא:

'''אם כן.''' דבית הלל כסלע אמר עשית ב"ש וב"ה אחד:

'''מאור.''' חלון שלא נעשה בידי אדם שנפל הכותל מאליו מעט בין בית לבית:

'''שיעורו.''' להביא טומאה מבית זה לבית זה:

'''כמלא אגרוף גדול.''' דכיון דלא נעשה בידי אדם בציר מהכי לא חשיב:

'''בן אבטיח.''' שם האיש בעל בשר:

'''וישנו.''' לאותו אגרוף:

'''של לשכה.''' שמונח בלשכה לקדוח את הצריך לבדק הבית:

'''כפונדיון האיטלקי וכסלע נירונית.''' כלומר לזה ולזה דומה:

'''וישנו.''' לאותו סלע ולאותו פונדיון:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>