עריכת הדף "
רש"י/ביצה/יא/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''{{עוגן1|התם}} לא מוכחא מילתא.''' שתהא שטיחתו לצורך עבוד דמימר אמר האי דשרו ליה רבנן לתתו לפני הדריסה מפני צורך יום טוב התירו שאף שטיחתו צורך י"ט דחזי למזגא עליה אבל הכא גבי חלבים כי שרית לשוטחן מוכחא מלתא שלתקון החלבים התרתו ואתי נמי לממלחינהו ומליחה מאבות מלאכות היא בדבר שיש בו עבוד דתנן {{ממ|[[בבלי/שבת/עג/א|שבת דף עג.]]}} והמולחו והמעבדו: '''{{עוגן1|בבת}} אחת.''' דחד טרחא לכלהו: '''{{עוגן1|מערים}}.''' לאחר שמלח זו לאכלה היום אומר חברתה ערבה עלי לאכלה היום וחוזר ומולחה: '''{{עוגן1|תריסין}}.''' דלתות פתחיהן: '''{{עוגן1|חנויות}}.''' כמו תיבות הן ועומדות בשוק ואינן מחוברו' לקרקע: התירו סופן שאינו צורך יום טוב: '''{{עוגן1|משום}} תחלתן.''' שהוא צורך יום טוב ואי לא שרית סופן לא עביד תחלתן: '''{{עוגן1|עור}} לפני הדורסן.''' הותרה שטיחתן משום שחיטתן: '''{{עוגן1|תריסי}} חנויות.''' הותרה חזרתן משום סלוקן: '''{{עוגן1|וחזרת}} רטיה.''' בשבת פרק כלל גדול {{ממ|[[בבלי/שבת/עה/ב|שבת דף עה:]]}} אמרו הממרח רטיה בשבת חייב משום ממחק: '''{{עוגן1|במקדש}}.''' לכהן שלקה בידו וצריך לעבוד עבודה וליטול רטיה מעל ידו שלא תהא חציצה בין ידו לעבודה מחזיר הרטיה לאחר עבודה דאי לא שרית ליה להחזירה לא שקיל ליה מעיקרא: '''{{עוגן1|ורחבא}} אמר רבי יהודה.''' י"מ ספק משמיה דרבי יהודה נשיאה ספק משמיה דרב יהודה ואני אומר לא ראה רחבא את רבי יהודה נשיאה דהא מפומבדיתא הוה ולא מצינו שעלה לא"י ועוד כי אמרי' בעלמא דדייק וגמר שמעתת' מפומיה דרביה כרחבא דפומבדיתא. הוה לן למימר דאפילו ספיקי דגברי גריס כדאמרינן בדרב יהודה בהכל שוחטין {{ממ|[[בבלי/חולין/יח/ב|חולין יח:]]}} ונראה בעיני משום דרבו מובהק היה ולא היה לומד מרב אחר הוה קרי ליה רבי דלא נספקיה בדרב יהודה אחרינא: '''{{עוגן1|אף}} הפותח את חביתו.''' חבר כשהתחיל למכור יינו או ככרו לעולי רגלים ברגל וממשמשי בה יד הכל וטומאת עם הארץ ברגל טהורה כל ימות הרגל ובמה שנשאר לאחר הרגל נחלקו רבי יהודה וחכמים בפרק חומר בקדש {{ממ|[[בבלי/חגיגה/כו/א|חגיגה דף כו.]]}} רבי יהודה אומר יגמור וימכרנה לחברים ולכל אדם ויזהר שלא יגע עם הארץ עוד וחכמים אומרים לא יגמור ולא ימכרנה עוד משום דנטמאת ברגל במגע עם הארץ ונהי דכל ימות הרגל אשתראי שלא לביישם מיהו לאחר הרגל חלה למפרע ואשמעינן רחבא דרבי יהודה לא אמר יגמור אלא משום תחילתן דאי לא שרית ליה לא פתח ליה מעיקרא: '''{{עוגן1|תנינא}}.''' במתניתין ובית הלל מתירין ומעולא מאי נפקא לן: '''{{עוגן1|ואפילו}} מעי"ט.''' שהופשט מבעוד יום: '''{{עוגן1|דערב}} יום טוב לא.''' דליכא למיגזר משום תחילתן דאי נמי לא שרית ליה אינו נמנע מלשחוט מעי"ט דהא יכול לשוחטו מבעוד יום: '''{{עוגן1|תנינא}}.''' במתניתין: וב"ה מתירין אף להחזיר גרסינן: '''{{עוגן1|דאין}} בנין בכלים.''' אין איסור בנין וסתירה בכלים אלא בבתים דנחייב בבנין כל דהו והעושה כלי או גומרו בי"ט או בשבת משום מכה בפטיש הוא דמחייב שהוא חיוב לכל גמר מלאכה או אם הוא דבר שהוא מחליקו חייב משום ממחק ואם צריך קצוע חייב משום מחתך וכן אורג או מסך או תופר אבל בנין וסתירה לא שייך בהו לאחיובי בסלוק וחזרה דהא דתנן {{ממ|[[בבלי/שבת/קב/ב|שבת דף קב:]]}} הבונה כל שהוא בבתים תנן והלכך בית הלל אפילו בתיבות הבית שרו לסלק דלתותיהן ולהחזיר ואע"ג דלאו לשמחת י"ט קמ"ל עולא דאע"ג דאין בנין וסתירה בכלים קאסרי ליה ב"ה מדרבנן אי לאו משום תחלתן דחנויות שהן צרכי רבים אין אבל תריסי כלי הבית לא: '''{{עוגן1|תנינא}}.''' בעירובין מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה: '''{{עוגן1|מהו}} דתימא טעמא.''' דהתירא משום דלא גזרו על השבות שבמקדש ולקשור רטיה וכן כל דבר רפואה שאין מלאכה אלא שבות הוא שגזרו חכמים בכל רפואות גזירה משום שחיקת סמנין: '''{{עוגן1|תנינא}}.''' בחגיגה: '''{{עוגן1|כטהרה}} שויה רבנן.''' דאסמכוה אקרא כאיש אחד חברים {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/כ#יא|שופטים כ]]}} וטעמא דרבי יהודה משום דלא הדרה חיילא ואע"ג דלא התחיל על גב הרגל למוכרה ואירע שנגע בה עם הארץ ברגל קאמר נמי רבי יהודה דאין מגעו מטמאה ואפי' לאחר הרגל קמ"ל רחבא דמשום תחלתן הוא: '''{{עוגן1|בפלוגתא}} לא קא מיירי.''' והא פליגי רבנן עלה: '''{{עוגן1|מתניתין}}.''' דקתני בסלוק נמי פליגי לאו כי האי תנא: '''{{עוגן1|בשיש}} להן ציר.''' ידות לשני ראשין דדומות לבנין: '''{{עוגן1|והתניא}}.''' בשאין להן ציר הוא דשרי ב"ה אבל בשיש כו': '''{{עוגן1|אמר}} אביי.''' דכולי עלמא תרוייהו הנך תנאי דברייתא דפרשי לן פלוגתא דב"ש וב"ה: '''{{עוגן1|דברי}} הכל אסור.''' ובשאין להן ציר כל עיקר דברי הכל ב"ש וב"ה: '''{{עוגן1|בשיש}} להן ציר באמצע.''' כעין פליט"א ותוחבין אותו בחור שבאמצע דופן פתח התיבה: {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף