עריכת הדף "רש"י/בבא מציעא/נט/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''עכנאי.''' נחש דרכו לעשות בעגולה להכניס זנבו אצל פיו:

'''כל טהרות שטיהר ר"א.''' על ידי מעשה שאירע נשאלה הלכה זו בבית המדרש שנפלה טומאה לאויר תנור זה וחזרו ועשאו על גביו טהרות וטיהרם ר"א והביאום ושרפום לפניו:

'''לבש שחורים.''' ענין צער ואבל:

'''אף הוא קרע בגדיו.''' שהמנודה חייב בקריעה:

'''וחלץ מנעליו.''' שהמנודה אסור בנעילת הסנדל במו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/טו/ב|דף טו:]]}}:

'''ונשמט.''' מן הכסא:

'''טפח.''' נתקלקל:

'''אך גדול.''' מכה גדולה:

'''ר"ג.''' נשיא היה ועל פיו נעשה:

'''שלא ירבו מחלוקות.''' שלא ירגיל היחיד לחלוק על המרובין:

'''אימא שלום.''' כך שמה:

'''בין מלא לחסר.''' סבורה היתה שיהא החדש חסר וקבוע ביום ל' ולא יפול ביום החדש על פניו והיה מלא ולא נקבע עד יום שלשים ואחד ולא נזהרה בו ביום ל' ונפל על פניו:

'''מבית אבי אבא.''' מבית אבי המשפחה שבת נשיאים היתה והם מבית דוד:

'''חוץ משערי אונאה.''' לפי שצער הלב היא וקרוב להוריד דמעות:

'''המאנה את הגר.''' אונאת דברים:

'''הלוחצו.''' דוחקו:

'''לוחצו נמי תלתא כתיב ביה.''' וגר לא תלחץ ולא תלחצנו ולא תהיה לו כנושה:

'''לא תהיה לו כנושה.''' לחץ הוא שדוחקו לתבוע חובו: 

ה"ג מאי שנא מאנה דכתיב ביה תלתא וגר לא תונה ולא תונו אותו ולא תונו איש את עמיתו וגר בכלל עמיתו הוא:

'''מום שבך אל תאמר לחברך.''' כיון דגרים הייתם גנאי הוא לכם להזכיר שם גירות:

'''מאן דאית ליה זקיפ' בדיותקיה לא נימא לחבריה זקיף ביניתא.''' מיש שיש לו תלוי במשפחתו לא יאמר לעבדו או לבן ביתו תלה לי דג זה שכל שם תלייה גנאי הוא לו:

'''מתני' אין מערבין פירות בפירות.''' בעל הבית שאומר פירות שדה פלוני אני מוכר לך כך וכך סאין לא יערבנו בפירות שדה אחרת:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:רש"י: בבא מציעא]]