עריכת הדף "רש"י/בבא מציעא/לג/ב" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''בימי רבי נשנית משנה זו.''' הא דקתני תלמוד אין לך מדה גדולה מזו לפי שמשרבו תלמידי שמאי והלל שהיו לפניו שלשה דורות רבו מחלוקות בתורה ונעשית כשתי תורות מתוך עול שעבוד מלכיות וגזירות שהיו גוזרין עליהן ומתוך כך לא היו יכולים לתת לב לברר דברי החולקים עד ימיו של רבי שנתן הקב"ה לו חן בעיני אנטונינוס מלך רומי כדאמרינן בעבודה זרה {{ממ|[[בבלי/עבודה זרה/י/א|דף י.]]}} ונחו מצרה ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל ועד ימיו לא היו מסכתות סדורות אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול הימנו גרסה ונתן סימנים הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם פלוני וכשנתקבצו אמר כל אחד מה ששמע ונתנו לב לברר טעמי המחלוקת דברי מי ראוין לקיים וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם וסתם נמי במשנה דברי יחידים שראה רבי את דבריהם ושנאן סתם כדי לקבוע הלכה כמותם לפיכך אמרו בגמרא אין לך מדה גדולה מזו שיתנו לב לטעמי המשנה:

'''שבקו כולי עלמא מתני'.''' מלחזור על גרסת משנתם:

'''ואזלו בתר תלמודא.''' לחשוב בסברא:

'''הדר דרש להו הוי רץ למשנה.''' לפי שירא פן ישתכחו המשניות ויחליפו שמות החכמים ובמקום חיוב יאמרו פטור ובמקום אסור יאמרו מותר:

'''מאי דרוש.''' מתחילה כשדרש שגמרא גדול:

'''לעמי פשעם.''' עמי דהיינו ת"ח את חטאתם אני קורא פשע שהיה להם לתת לב בטעמי משנתם שיבררו להם על העיקר ולא יורו הלכה מתוך משנה שאינה עיקר:

'''ולבית יעקב.''' שאר העם:

'''חטאתם.''' אפילו פשע שלהם אני קורא חטאת:

'''הוי זהיר בתלמוד.''' בגמרא שהוא תירוץ [טעמי] המשניות או אם תשמע דבר משנה מרבך הזהר לשאול טעמיו ומי שנאה:

'''שגגת תלמוד.''' אם שגית בהוראה בשגגת תלמודך שלא ידעת טעם המשנה ונתת בה טעם אחר ומתוך כך דמית לה דין או הוראה שבא לידך ולמדת הימנה שלא כדת שאין הטעם כמו שהיית סבור שאילו ידעת טעם המשנה לא דמית לה מעשה הבא לידך:

'''עולה זדון.''' ענוש אתה עליה כמזיד שזדון הוא בידך שלא שאלת טעם מרבך:

'''אלו ת"ח.''' ששימשו חכמים הרבה ללמדם טעמי משנתם זה בזו וזה בזו שאין הכל בקיאין בשוין:

'''שנאיכם אלו בעלי משנה.''' ששונאין בעלי גמרא לפי שבעלי גמרא אומרים על בעלי משנה שהן מבלי עולם כדאמרינן במסכת סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/כב/א|דף כב.]]}} התנאים מבלי עולם שמורים הלכה מתוך משנתם:

'''מנדיכם אלו ע"ה.''' שת"ח שנואין ומתועבין להן כנדה:

'''שמא תאמר אבד סברם.''' של אלו שהרי כתיב למען שמי יכבד ה' דמשמע שהם אומרים אבל אין הדבר כן:

'''ת"ל ונראה בשמחתכם.''' ולא נאמר ואראה בשמחתכם כך אמר הנביא אני ואחיכם שונאיכם ומנדיכם כולנו נראה בשמחתכם:

'''והם יבושו.''' אותם שהם עובדי כוכבים שאינם ממנו ואינן נקראין על שם ישראל יבושו וישראל ישמחו:

'''<big>מתני'</big> המפקיד. ולא רצה לישבע.''' שבועת שומרים שלא פשע בה ושלא שלח בה יד{{הערה|לא הזכיר שבועה שאינה ברשותו, שהרי שבועה זו נשבע אף כשמשלם כמבואר להלן בגמרא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/לד/ב|לד:]]}}. [[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]].}} שהיה יכול ליפטר בשבועה זו שהרי אמרו כו':

'''למי שהפקדון אצלו.''' דכיון דשילם קנה כל תשלומיה ובגמרא מפרש טעמא:

'''<big>גמ'</big> דמקני ליה כפילא.''' הבעלים מקנין לשומר כפל העתיד להשתלם כדאמר לקמן שבשעה שמסרה לו לשמור על מנת כן מסרה שאם תגנב וירצה וישלם יהא כפל שלו:

'''אימר לא מקנה ליה כפילא.''' לא מסרה לו מתחילה על מנת כן:

'''דלא נפיש כפלייהו.''' שאין באין לידי ארבעה וחמשה שאינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד:

'''מתקיף לה רמי כו'.''' אמתניתין קא מתמה:

'''והא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.''' והיאך הקנו לו בעלים כפל זה שעדיין לא נתחייב בו גנב:

'''ואפילו לר' מאיר דאמר.''' בפ"ג דקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/סג/א|דף סג.]]}}: הרי את מקודשת לי על מנת שאתגייר איכא למיגמר מינה מוכר פירות דקל לחבירו עד שלא באו לעולם דאפליגו בה רב הונא ורב נחמן לקמן באיזהו נשך {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/סו/ב|דף סו:]]}}:

'''דעבידי דאתו.''' גרסינן:


{{שולי הגליון}}




{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:רש"י: בבא מציעא]]