עריכת הדף "
ריטב"א/יומא/מא/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''אלא ואחר כך לקח ואמר.''' פי' דמאי דקתני תנא ואחר כך אמר היינו שאמר אח"כ בשעת לקיחה: '''הא אין פדיון לעוף.''' פרש"י ז"ל דאמרי' במנחות העופות והעצים והלבונה כלי שרת אין להם פדיון: '''והא חטאת היא ואזלה למיתה.''' פי' ודמי עולה אזלי לנדבה ולא איצטריך תלמודא לפרושה כיון דהא אמרה מעיקרא: '''רבי רחמ' תורה.''' פי' וליכא למי' מה ראית אימ' איפכא. דסברא הוא דנימא דעני שהביא קרבן עשיר יצא דהוי למעליותא ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא דהוי לגריעותא: '''מתני' והעמידו כנגד בית שלוחו.''' פי' ראשו למזרח שמוציאין אותו דרך שם בשעת שלוחו: '''אהעמדה קאי.''' פי' שיהא ראשה כלפי עזרה. או אקשירה קאי פי' שיהא נקשר בצוארו שהוא מקום שחיטתו: '''באחריני מערב.''' פי' בשעיר מוסף הנעשה בחוץ. '''של שעיר המשתלח דבעי חלוקה בעי שיעור.''' פרש"י ז"ל דבעי חלוקה מדתנן לקמן במכילתין בשעת שלוחו נותן חציו על הסלע וחציו על קרניו: פי' לפירושו דמסתמא מזה הלשון שקושרו הוא עצמו שנינו לקמן דמחלקו והיינו דלא אדכרי' בשעיר המשתלח אלא לשון אחד. ויש שפירשו דבעי חלוקה שנותן חציו בשל שם וחציו בשל עזאזל דתרוייהו בעו קשירה כדאסקי' לעיל ופי' רש"י ז"ל הוא הנכון יותר: '''בעיא כובד.''' פי' שיהא כבד כדי שיפול לתוך שריפת הפרה. הלכך לשון שלו בעי שיעור דאע"ג דאיכא כובד דאזוב ועץ ארז מ"מ כדי שלא ילך הלשון באויר בשעת זריקה בעי שיעור בו כדי להכבידו: '''כובד תנאי היא.''' פי' ור' יצחק כמאן דאמר לא בעי' כובד סבי' ליה דאי לא שניהם בעו שיעורא: '''כורכן בשיירי לשון.''' פי' וכיון דאיתא בי' שירים שיעורא בעו: כאן בקולחת כאן בנכפפת ויש גורסי' קודחת והכל אחד ופי' שהיא מעלה שלהבת ונכפפת שאינה אלא מעלה שלהבת כפופה סמוך לגחלתה. ופי' רש"י ז"ל דקולחת לא קדש דכיון שהיא רחוקה מן הגחלים לא קרי' ביה אלא תוך שריפת הפרה. אבל נכפפת קרינא ביה הכי והקש' ר"י ז"ל דאדרבא טפי חשיב תוך שריפת הפרה כשנפל בשלהבת הגדולה מנכפפת שהאש הולכת וזזה ממקומו. ועוד אמאי לא קאמר הא והא בקולחת כאן שזרק בגובה האש כאן שזרק בסמוך לגחלת לכך פר"י ז"ל בהפך דבקולחת קידש ובנכפפת לא קדש וליש' דקדוש דנקט הכא באשגרת לישן הוא. דלא מקרי קדוש אלא נתינת האפר לתוך המים כדאית' התם: '''כובד תנאי היא. ''' פי' ומאן דאמר קדש סבי' ליה לא בעיא כובד ומאן דאמר לא קדש בעי' כובד: '''כדי שיהו כולן באגודה.''' פרש"י ז"ל דבעיא שיהו נקחין ביד אחת דכתיב ולקח הכהן עץ ארז וכו' ואין לשון זה מחוור דהא בלא אגודה נמי יכול ליטלן כולן ביד אחד. וה"ר יוסף ז"ל פי' דמשום הדור מצוה הוא לפי שהם דברים קטנים. וריב"א ז"ל פי' דאפשר דילפי' קיחה קיחה מלקיחת אזוב דמצרים כדילפי' במסכת סוכה לגבי לולב קיחה קיחה מהתם. ואפי' למאן דלא דריש הכי התם אית לן למידרשי' הכא דאיכא אזוב כלקיחה דמצרים: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:ריטב"א: יומא]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף