עריכת הדף "רידב"ז/תרומות/ו/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ולא}} כן אר"א בשם ר"י הזיד בחלב שוגג בקרבן.''' כצ"ל וכן הוא בכמה מקומות וטעות הדפוס דמוכח הוא. אמר אני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית ארבב"ח נעשה כאוכל חצי זית שוגג וחצי זית מזיד ואין יסבור רבב"ח כרשב"ל פי' הפשוט דמקשה דלרשב"ל האיך משכח"להחיוב בשוגג על כזית תרומה הא מן הדין מותר לו לאכול כל הכזית בחסר משהו וא"כ מה שהוא חייב הוא רק על משהו האחרונה וא"כ בכל הכזית לא שב לעילם מידיעתו והיינו דמסיק דאמר רשב"ל אכל חצי זית בהעלם אחד פטור העלם אחד לאו דווקא ורהיטת הלשון הוא והכא אכל שני חצאי זיתים וחסר כ"ש פטור כלומר דאפילו אוכל ב' חצאי זיתים כ"ז שחסר כ"ש פטור ומותר א"כ לדעתו דרבב"ח אינו נקרא שב מידיעתו וע"ז משני מודי רשב"ל בעתיד להשלים כיון דאוכל אדעתא להשלים ומשלים באמת חייב על משהו הראשונה ונמצא דלא אכל כלל בהיתר ושב מידיעתו דאילו היה יודע שהיא תרומה לא הי' אוכל משהו הראשונה על דעתא להשלים נמצא ששב על אופן אכילתו אפילו במשהו הראשונה אבל בההיא דרבב"ח דאמר בפירוש שלא שב כלל על חצי זית מה שאכלו שפיר. הוי כאוכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד משום שלא אכל חצי זית הראשון על דעתא להשלים אבל בשאכל חצי זית הראשון על דעתא להשלים הוי שב מידיעתו מדעתא הזאת וז"פ:

'''{{עוגן1|תני}} תשלומי תרומה אין משלמין מהן קרן וחומש.''' גי' הגר"א ז"ל גידולי תרומה אין משלמין מהן קרן וחומש וחייבים בחלה ואין הידים וטבו"י פוסלות כדרך שאין פוסלין בחולין ואוף ר"ש ור"י מודים בה אע"ג דפליגי בדימוע במס' נדה דף מ"ו ע"ב אם חייבין בחלה ולענין פיסול טבו"י ובכ"מ הגידולין הוי כתערובות מ"מ לענין חלה ופיסול טבו"י לכו"ע הוי כחולין וגרסינן וחייבין בחלה כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ובשנו"א והוא משום דהגידולין יש להם דין כסאה העולה מתוך מאה סאה כדאיתא לקמן בפ"ט ה"ב ולא כמדומע בפחות מק' סאה עיין בפ"ט ה"ב:

אם רצה הכהן למחול בשלא הפריש אבל אם הפריש ואח"כ מחל תפלוגתא דרבי ור"א בר"ש דתני ונתן לכהן את הקודש מתנתו מקדשתו ואין הפרשתו מקדשתו לחייב עליו חומש דברי רבי ראבר"ש אומר אף הפרשתו מקדשתו. כן גי' הגר"א ז"ל ולפ"ז למ"ד דהפרשתו מקדשתו וכבר קודש הוא יכול למחול:

מחל ואח"כ אכל תפלוגתא כו' משלם שני חומשין וקרן אחד וישלם ג' ר"י בשם ר"י התורה אמרה יצא ידי גזילו. בפירוש הירושלמי הזה נחלקו הרמב"ם ז"ל והראב"ד ז"ל בפ"י מה"ת ועמלו המפרשים ז"ל להבין הפלוגתא שבין הרמב"ם ז"ל והראב"ד ז"ל וכבר ביארנו פי' האמיתי לאמיתה של תורה בפ"ג במס' דמאי בתוס' הרי"ד ד"ה ולא וה"פ דהרמב"ם ז"ל מפרש להירושלמי כך דהנה לר' יוחנן דס"ל דמשלם לשבט הוי כאילו אכל תרומה מהשבט אבל לרשב"ל לא חייב כלום להשבט אלא משלם לעצמו משום כפרה וע"כ מותיב רשב"ל לר"י והא תנינן גנב תרומת הקדש ואכלה משלם ב' חומשין וקרן אחד וקמהדר התנא לתשוב יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ב' חומשין והוא גנב תרומת הקדש משלם ב' חומשין חומש בעד תרומה וחומש בעד הקדש ולמי משלם חומש דתרומה תלי בפלוגתא דר"י ורשב"ל דלזה משלם לשבט ולזה משלם לעצמו מכדי מצינו בתורה ג' חומשין תרומה והקדש ושבועת גזילה א"כ קשה וליתני ג' חומשין דהא משכח"ל גנב או גזל תרומת הקדש ונשבע א"כ מצינו ג' [והוי כמו דפריך בבבלי בכמה מקומות יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ארבעה חטאות וכו' ואי איתא משכח"ל חמש וכן גבי חורש תלם אחד ואי איתא משכח"ל כו' עיי"ש] בשלמא לדידי דאמינא משלם לעצמו א"כ לא משכח"ל שבועה דהא אין נשבעין להקדש ואי דנשבע מעצמו לא חייב חומש [עי' בתוס' ז"ל במס' ב"ק דף נ"ד] אבל לדידך דס"ל דמשלם לשבט והוא לחבר העיר כדפסק הרמב"ם ז"ל לר' יוחנן א"כ משכח"ל ג' כגון שנשבע ע"ז משני לי' התורה אמרה יצא ידי גזילו פי' משבועת גזילה יצא ע"י החומש של תרומה משום דכתיב ונתן לכהן את הקודש דדי בחומש אחד דהקדש וע"כ פסק הרמב"ם ז"ל דפטור בתרומה על חומש דגזילה ומפרש יצא ידי גזילו חומש דגזילה אבל הראב"ד ז"ל מפרש דלא כהרמב"ם ז"ל דפי' יצא ידי גזילו הוא חומש דשבועת גזילה ז"א אלא ה"פ דהנה לרשב"ל דמשלם לעצמו הוא משום כפרה ע"כ דאינו משלם אלא החומש דהא הכפרה הוא רק החומש כדאיתא בתוס' ז"ל במס' כתובות דף ל' ע"ב אבל לא הקרן אבל לר"י דס"ל משלם לשבט דדמי כאילו גזל מהשבט ע"כ דמשלם קרן וחומש ובפירוש כתב הרמב"ם ז"ל דפסיק כר' יוחנן דמשלם קרן וחומש לכהן חבר העיר ע"כ שפיר פריך רשב"ל לר"י דבשלמא לדידי לא משכח"ל רק קרן אחד להקדש דהא לא שייך ב' פעמים קרן דהא לשבט אינו משלם כלל ואינו משלם רק חומש לעצמו וע"כ ליכא רק קרן אחד דהוא להקדש ואפילו כשגנב ואיכא ב' קרנים אחד קרן ואחד כפל אבל אין בהקדש תשלומי כפל כדמסיק המשנה גופי' שאין בהקדש תשלומי כפל אבל לדידך דצריך לשלם לשבט קרן וחומש א"כ צריך לשלם ב' קרנים אחד להקדש ואחד לשבט וכיון דמיירי בגנב א"כ איכא כפל על קרן דשבט וא"כ קשה דישלם ג' קרנים ע"ז משני ר"י בשם ר"י התורה אמרה יצא ידי גזילו פי' דקרן וחומש דאמרה תורה הקרן הוא השבת גזילה וחומש כפרה וה"פ התורה אמרה יצא ידי גזילו פי' בקרן אחד יצא על שניהן על השבט ועל ההקדש כדדרש מונתן לכהן את הקודש דדי בתשלומי קרן אחד ומשלם להקדש הקרן וע"כ לא פליגי לקמן בה"ב למי הוא משלם אלא לענין חומש אבל הקרן לכו"ע משלם להקדש ודין דהרמב"ם ז"ל בשבועת גזילה לא נמצא כלל בהירושלמי ועי' ברמב"ם ובראב"ד ז"ל ונושאי כליו ז"ל ויאיר עיניך:

'''{{עוגן1|א"ל}} ר"ז לר"א תרתין מילין אמרין בשם ר"י ולית אתון אמרין מהן.''' פי' דלא גיליתם לן טעמו ונתן לכהן את הקודש מכיון שנתנו לו יצא ידי גזילו פי' דה"א דהקודש מיותר ע"כ אתי לומר לך הקודש הידוע ר"ל חומש הידוע וע"כ אין כאן אלא קודש אחד והראב"ד ז"ל מקשה מזה על הרמב"ם ז"ל דמפרש דאינו משלם רק חומש אחד במקום שבועת גזילה דגזה"כ הוא דדי בחומש אחד א"כ למה משלם בגונב תרומת הקדש ב' חומשים וע"כ מפרש דהפי' הוא קרן אחד דהקודש הידוע ואין כאן אלא אחד ועי' לעיל במס' דמאי פ"ג ה"ה בתוס' הרי"ד דמתורץ היטב קושייתו ז"ל:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>