עריכת הדף "רידב"ז/מגילה/ב/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|בגין}} דכתיב ממזרח שמש וגו' מה את ש"מ מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו.''' כצ"ל ר"ל מהולל שם ה' כמו ממזרח שמש עד מבואו כסדרן:

'''{{עוגן1|ר"ז}} בשם ר"א והוא שתהא כתובה בלעז מה אנן קיימין אם שהיתה אשורית ותירגמה בלעז הדא דתנינן בכל לשון.''' ר"ל הא תנינן ברישא דבכל לשון לא יצא בכה"ג אם שהיתה כתובה בלעז ותירגמה אשורית ר"ל אפילו אשורית הדא היא דתנינן מה בין ספרים למגילת אסתר אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגילת אסתר אינה נכתבה אלא אשורית אר"ש בר סיסרטי תיפתר שהיתה כתיבה גיגנטון ר"ל יוני דיוני כשר [כרשב"ג דס"ל דאף בספרים לא התירו אלא יונית]. כן פי' הגר"א ז"ל בביאור הגר"א סי' תר"צ:

'''{{עוגן1|תני}} שמואל טעה והשמיט פסוק אחד ותירגמו המתרגם יצא.''' ופריך הגמ' אנן אמרין בכל לשון לא יצא ואת אמר הכין בתמי' ומשני שמואל כדעתי' דר' שמואל אמר היתה כתובה כהלכתה הלעז יצא בה בלעז וסובר הירושלמי דמתניתין ה"ק ע"פ לא יצא בכל לשון לא יצא ג"כ שכתובה אשורית וקראה תרגום בכל לשון דהוא נמי ע"פ ותירץ דשמואל כדעתי' דס"ל כתובה כהלכתה ר"ל בלה"ק וקראה בלעז יצא כיון שתירגם מתוך הכתב ומתניתין לאו משום ע"פ אלא משום שאינו מכיר הלשון לעז וקאמר כתובה כהלכתה לרבותא ור' אבוה פליג עליו וס"ל דבכה"ג שכתבה אשורית וקראה בלעז אינו יוצא אלא דווקא שאינו מכיר בלה"ק וקאמר יודע אשורית ויודע לעז יוצא באשורית ר"ל דווקא באשורית בלעז יוצא בלעז יודע אשורית ויודע לעז מהו שיוציא אחרים בלעז ר"ל שאינן יודעין רק בלעז ע"ז קאמר ייבא כהדא כל שאינו מחויב בדבר כו' כן כתב הגר"א ז"ל בביאור הגר"א שם שכן הוא נוסחה המדויקת:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>