עריכת הדף "רידב"ז/כלאים/ב/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|רשב"ל}} בשם חזקי' ראש תור הבא מחורבה מותר.''' פי' דע"י שנחרב נעשה ראש תור אע"פ שלא עשאה מתחלה ראש תור ג"כ מותר ור"י אמר ל"ש אלא שהיה ראש תור ר"ל שזרעה מתחלה לראש תור הא בלא"ה אסיר:

'''{{עוגן1|חזקי'}} אמר מי שיש לו בית רובע וכ"ש אותו כ"ש זורע לתוכו כל מין שירצה.''' פי' דיכול לעשות ראש תור בהאי כ"ש ולזרוע בה מין אתר ואפילו שמכניס רק חיטה אחת לתוך הבית רובע של שעורין נמי ראש תור הוא והוי האי חטה הזה כפוף שדה של הכ"ש ור"י פליג עליו וס"ל דלא שייך בכ"ש ראש תור אלא יזרע בה המין הזה של הבית רובע ואינו יכול לחלוק ע"י ראש תור לעשות הכ"ש לשדה אחרת ומודה ר"י דשיעור בית רובע ומחצה יכול לחלוק אותה ע"י ראש תור לב' שדות ויזרע חצי רובע מכאן ממין זה וחצי רובע מכאן ממין אתר וחצי הרובע שבינתים יעשה ראש תור ממין זה בזה וממין זה בזה ע"ז פריך מתנייתא פליגא על ר' יוחנן היו לו שדות אחת זרועה חיטין ואחת זרועה שעורין מותר להביא תלם בינתיים ולהכשיר הב' מינין הללו ע"י שיעשה אותן לב' שדות ע"י ראש תור ויביא בינתיים תלם ולזרוע אחת חטה ואחת שעורה ר"ל דיחלוק התלם לשנים כגון דאם הי' אורך התלם לערך ב' אמות יזרע חצי אמה מחיטין וחצי אמה שעורין כעין ראש תור ונמצא דהוי ראש תור מן חיטין נכנס לתוך שעורין וראש תור מן שעורין נכנס לתוך חיטין ומדלא יהיב שיעורא בהאי תלם משמע מזה אפילו בתלם כ"ש ומכניס רק חיטה אתת לתוך שעורין ושעורה אחת לתוך חיטין כדקתני אחת חטה ואחת שעורה נמי הוי ראש תור כדמסיק מפני שהחיטין נראות כסוף שדהו של חיטין ושעורין כסוף שדהו של שעורין ואם כן קשה על ר' יוחנן ומשני דר' יוחנן פתר לה כראב"י דראב"י אומר אפילו חטה אחר חטה ר"ל ב' חיטין רק בזה אחר זה נכנסת לשל שעורין וכן ב' שעורין רק זאח"ז נכנסת לתוך חיטין מותר משום דזה הוי כסוף שדה כדמסיק מפני שחטה אחר חטה הנכנסת לתוך שעורין חטה ר"ל היא סוף שדה חטה וכן בשעורין וזה הנ"מ בב' חיטין אפילו דאין כאן אלא ב' חיטין אבל מכיון דהוי בזאח"ז נקרא סוף שדה ונקרא שדה דחיטין אבל אם היתה רק חטה אחת מובלעת בתוך שעורין לא נקרא סוף שדה חיטין וע"כ הוי כלאים ואם כן הברייתא דתלם הוא כראב"י דהוי התלם של ב' חיטין בזאח"ז משא"כ בכ"ש דאינו יכול להכניס רק חטה אחת מהכ"ש לתוך החיטים או השעורין לא מהני ולא הוי ראש תור בזה:

'''{{עוגן1|מה}} אנן קיימין אם במתכוין לבדוק אפילו באמצע שדהו מותר.''' וקאי על מתניתין שלו חיטין ושל חבירו חיטין מותר לסמוך לו תלם של פשתן. ור' יוסי פליג וס"ל דאפילו באמצע השדה מותר ע"ז פריך על הת"ק דהיכי מיירי אם במתכוין לבדוק אפילו באמצע מותר ואם באינו מתכוין לבדוק מה לי של פשתן מה לי שאר המינין [כן גי' השנו"א ז"ל ועיין בתוי"ט ז"ל] ומשני דלעולם במתכוין לבדוק ועכ"ל באמצע אסור דבאמצע עכ"פ חיישינן למראית העין ובזה נחלקו הת"ק ור' יוסי. דר' יוסי לא חשש למראית עין. ות"ק חשש למראית עין:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>