עריכת הדף "רידב"ז/חלה/א/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ר"ה}} שאל לכהנא מניין שהן חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות א"ל לא תימר לי תרימו וכן תרימו.''' פי' בס' מלאכת שלמה ז"ל דלא תימר דגזה"כ הוא תרימו וכן תרימו דשוה חלה לתרומה חזר ואמר מארבע עשרה מה ארבע עשרה נתחייבו בחלה ופטורין מן המעשר ואע"פ דהוי בתוך י"ד שנים הללו קודם כיבוש וחלוקה כמו הפקר מ"מ חייב בחלה ופטור מן המעשר כן פי' בס' מלאכת שלמה ז"ל והגר"א ז"ל בכי"ק מחק תיבת לא תימר לי:

'''{{עוגן1|מע"ר}} שנטלה תרומתו.''' ופריך לא כחולין הוא והיכי משכחת לה הא דפטורין ממעשר הא כבר נתעשרו ומשני שהקדימו בשבלין:

'''{{עוגן1|א"ר}} יוסי ממנו ולא חלבו וחלב חבירו א"ר יוסי כתיב והרמותם כו' ולא תרומה ומעשר מן המעשר.''' ולפ"ז גם מע"ש שהקדימו בשבלין ג"כ פטור מת"ג משום דלא מחייב התורה ב' החיובים בב"א ומסיק בשמירח ואח"כ הפריש תרומ' מעשר שבו ונמצא דבאין ב' החיובים בב"א אבל הפריש תרומ' מעשר ואח"כ מירח דנמצא דבעת ביאת החיוב אין כאן אלא חיוב של ת"ג בלבד חייב:

'''{{עוגן1|מע"ש}} והקדש שנפדו כו'.''' מע"ש שהקדימו בשללין פטור מת"ג ר"ל דע"כ מוכח כן ממתניתן דאל"כ היכי שייך דפטור ממעשרות כנ"ל גבי מע"ר והגר"א ז"ל גרס פטור מת"ג ומן המעשר בד"א שמירח ואח"כ פדה אבל פדה ואח"כ מירח לא וכן איתא בס' מלאכת שלמה ז"ל ע"ז אמר ר' יונה כמ"ד אינו כנכסיו ר"ל דהוי ממון גבוה אבל כמ"ד כנכסיו הוא חייב. ר"ל דלא מיפטר מטעם שנתמרח ברשות גבוה קודם הפדיון א"ל אוף אנא סבר כן ונמצא לפ"ז דפליג על הא דאמר ר' יוסי לעיל גבי מע"ר דגזה"כ הוא דלא חייב ב' החיובים תרומה גדולה ותרו"מ כאחת דאם כן גם במע"ש יהיה כן שלא חלו ב' החיובים בב"א ע"ז מסיק הוי מע"ר [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] הואיל וכל עמא מודיי שהוא כנכסיו חייב. הוי פליגי ר"ל דפליגי על ר' יוסי דלעיל דס"ל דמע"ר שהקדימו בשבלין פטור מת"ג. ותיבת הוא גבי פליגי הוא מחק הגר"א ז"ל בכי"ק ע"ז מסיק מ"ד חייב ר"ל גבי מע"ר אפילו תרומה שבו ר"ל אפילו חלק התרו"מ שבו חייב דצריך ליתן ת"ג אף על חלק התרו"מ שנמצא בו דהא ת"ג קודם לתרו"מ ומ"ד פטור אפילו חלק החולין נמי פטור. וכ"ז הוא כשעדיין לא הפריש התרו"מ מתוכו חייב ליתן ת"ג אף על חלק התרו"מ למ"ד דחייב מה שאין כן אם הקדים והפריש תרו"מ יכול להיות דפטור מת"ג דהגם דתרו"מ טביל לתרומה גדולה מ"מ כיון דהוא גופי' קרוי תרומה פטור דהא לקמן צריך קרא דחלה הטבולה לת"ג חייבת בתרומה דאל"ה הו"א כיון דהיא גופה קרויה תרומה פטורה חלה מת"ג וע"כ אם הקדים והפריש תרו"מ יכול להיות דפטור מת"ג כדמסיק ומיבעיא לי' מ"ד חייב עשאו תרו"מ על מקום אחר ר"ל דעשה כל השבלים תרו"מ למקום אחר ונמצא דהוי אף חלק החולין תרו"מ וטבל לת"ג והוי תרו"מ וטבל לת"ג מדומעין יכול להיות דחלק התרו"מ פוטר לחלק הטבל ע"ז מיבעיא לי' מה את עביד לי' כגדיש שנדמע או כעיסה שנדמעה דקי"ל דגדיש שנדמע תרומה וטבל ביחד חייב בתרומה ועיסה שנדמעה עם תרומה פטורה מן החלה וע"כ מיבעיא ליה הדין מדומע דהכא דמדומע טבל ותרו"מ ביחד האיך דיינינן לי' וה"ה דהוי מצי למבעיא הדין איבעיא בשלא עשה תרו"מ למקום אחר רק הפריש תרו"מ עליו ותהיה האיבעיא על התרו"מ הזה שהפריש עליו דהוי מדומע תרו"מ וטבל לת"ג אך כיון דאמר דלמ"ד חייב חייב על הכל אף על חלק התרו"מ שבו ולמ"ד פטור פטור על הכל אף על חלק החולין שבוע"כ מיבעיא לי' בעשה הכל תרו"מ והוי תרו"מ לאחר קריאת שם תרומה יכול להיות דפטור על הכל משום מדומע אפי' למ"ד דחייב על הכל. ובהיכי תמצא הזה דעשאו כולן תרו"מ למקום אחר יכול להיות אפילו למ"ד דחייב על הכל באופן זה פטור על הכל משום מדומע. ע"ז פשיט האיבעיא כדמסיק דבאמת צריך טעם מה בין עיסה לגדיש ומסיק דטעמא דגדיש משום שחל עליו החיוב קודם המדומע וטעמא דעיסה משום דהוי מדומע קודם החיוב דעיסה מיירי שנדמע קמח. ע"כ ממילא הכא דהוי עליו חיוב דתרומה קודם קריחת שם תרו"מ והוי החיוב דתרומה גדולה קודם המדומע:

'''{{עוגן1|מ"מ}} דרבנן נאמר לחם בפסח כו'.''' פי' דכיון דיצא ידי חובתו בפסח הוי ג"כ חייב בחלה ולא קפדינן אלא על חמץ ומצה. וע"כ אפילו פחות משליש חייבת בחלה וכדמסיק דבזה נחלקו דלר"א אינו חשוב לחם ואינו יוצא בה ידי מצה ושאל האיך ס"ל לר"א לענין חדש בפחות משליש אי דמי לחלה ומצה או לא ע"ז פשיט ר"י דכתיב לחם וקלי דמקיש לחם לקלי כמו גבי קלי לא בעינן שליש דלא בעינן גבי' לחם כן נמי בלחם לא בעינן שליש ואע"פ דלעיל בה"א מקיש איפכא קלי ללחם ז"א דהא דגמרינן קלי מלחם הוא דבעינן בקלי ממין לחם דהוא מחמשת המינין אבל בזה מקשינן לחם לקלי דכיון דבא מחמשת המינין לא קפדינן על מה שהוא פחות משליש:

'''{{עוגן1|ר"ח}} ב"י שאל על דעתי' דר"א מהו שיהא נגרר לענין חלה כעיסת האורז.''' דהא לענין חלה אמרינן גרירה והענין דגרירה הוא לעיל בר"פ למ"ד דבעינן חמשה מינים מריבוי דלחם ולא משום חמץ משום דכיון דעשה עיסה מן החטין ומן האורז דרך עיסה היא כדפי' הרמב"ן ז"ל ע"ז מיבעיא לי' לענין פחות משליש אם אמרינן נמי דרך עיסה היא או דילמא דבפחות משליש אין זה דרך עיסה כמו שעורין עם דוחן דקי"ל דאינו מגרר אלא חטים ואורז בלבד דבאלו הוי דרך עיסה משא"כ בשאר מינים:

'''{{עוגן1|שמואל}} בר אבא בעי איזה חדש וישן שבחלה שתי שדותאחת הביאה שליש.''' פי' לפני ר"ה ואחת לא הביאה שליש פי' לפני ר"ה לענין חלה הוי אחת דחשובין בשנה אחת ולענין מעשרות חשובין שתים ר"ל משתי שנים ואין מעשרין מזו על זו כו' ע"ז שאל בנתיים מהו ר"ל כדמסיק איזו בנתיים העושה עיסה מן הטבל דקי"ל דחייב חלה ותרומה וחלה לא תאכל עד שיוציא עלי' תרומה תרומה לא תאכל עד שיוציא עלי' חלה כדאי' לעיל במס' דמאי פ"ה ה"א עיי"ש וע"כ מיבעיא לי' כשהפריש חלה ומוציא אח"כ תרומה על החלה אם יכול להפריש מן שהביא שליש על שלא הביא שליש דקי"ל לענין חלה אחת ולענין מעשרות שתים מי אמרינן דאזלינן על מה שהופרש עליה וכיון שמפריש על החלה שפיר יכול להפריש מזע"ז כיון דנחשב לענין חלה אחת וכיון דמפריש על עיסה ופחות משליש נקרא לחם בחלה ע"כ שפיר מפריש אף תרומה מזע"ז דנקרא מפריש מלחם על לחם או דילמא דלענין תרומה אין מפרישין מזע"ז משום דלענין תרומה חשיב מישן על חדש. וכן כשהפריש תחלה תרומה ואח"כ מפריש עלי' חלה אם אזלינן לבתר מה שמפריש עלי' אין להפריש חלה מזע"ז כיון דלענין תרומה חשיב פחות משליש משנה אחרת וע"כ אפילו חלה אין מפרישין על תרומה מזע"ז או דילמא דאזלינן בתר חלה דעכ"פ לענין חלה חשיב משנה אחת ע"ז פליגי ר' יונה בשם רשב"ל ור' יוסי בשם רשב"ל בשתי הפרשות הללו דמפריש הפרשה אחרונה על הפרשה ראשונה בתר מי אזלינן דר' יונה ס"ל דמפריש כבראשונה דאזלינן בתר הפרשה ראשונה ור' יוסי ס"ל דאזלינן בתר הפרשה אחרונה וצריך להפריש כמו הפרשה שלו ע"ז מסיק העושה. עיסה מן הטבל חלה חייבת בתרומה ותרומה בחלה ר"ל איזה שירצה יפריש בראשונה והשני' באחרונה כדאיתא במס' דמאי הנ"ל:

'''{{עוגן1|מן}} קושוי פתרין הדין קרייא.''' ר"ל רבנן דמן קושוי וכה"ג איתא בירושלמי במס' כתובות פ"א וכ"כ הפ"מ ז"ל עיי"ש:

'''{{עוגן1|ר'}} יוחנן אמר כל שהאור מהלך תחתיו.''' אפילו אינו מהלך מן הצד כמעשה תנור מ"מ חשיב כמעשה תנור מכיון שלא נעשה בחמה אלא ע"י האור חשיב לחם וחייב בחלה ורשב"ל ס"ל כיון שאין האור מהלך מן הצד כמעשה תנור אינו חשיב לחם ופריך מתניתא פליגי על ר' יוחנן הסופגנין כו' פטורה מן החלה פתר לה בסופגנין שנעשה בחמה דתניא ואין יוצאין כן גי' הר"ש ז"ל וכן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק בסופגנין שנעשה בחמה ויוצאין בסופגנין שנעשה באור ולית הדא פליגי על רשב"ל דס"ד דכיון שנעשה באור אפילו אינו מן הצד נמי חשיב לחם וא"כ קשיא מהאי ברייתא על רשב"ל ומשני פתר לה כשהי' האור מהלך מן הצד:

'''{{עוגן1|מיליהון}} דרבנן פליגי כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בההן מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה תרומה.''' פי' דס"ל הא דמדומע פטורה מן החלה מיירי בשנתערב סאה תרומה בחולין ואח"כ כשלקח ממנה חמשה רבעים הוי הכל תרומה ותרומה פטורה מן החלה והוא בע"כ כשהיה רוב תרומה אבל אם היה רוב חולין והוי מדומע מדרבנן חייבת בחלה א"ל אף אנא סבר כן אלא כד תיסק לארעא דישראל כו' אפילו סאה אחת שנפלה לתוך צ"ט סאין והוא מטעם דפירש הר"ש ז"ל משום דאח"כ כשלקח מן המדומע הזה חמשה רבעים מצומצמים תלינן שיש בה חלק מה מהתרומה ובציר לה שיעורא דה' רבעים ע"ז פריך ואותו הסאה פוטרת את הכל בתמיה האיך תלינן שנמצא חלק התרומה בכל חמשה רבעים ע"ז משני לי' וכי עיגול בעיגולין דס"ל לר' יהושע דהגדולים מעלין את הקטנים הא התם לא שייך ביטול אלא משום התלי' דתלינן שתרומה עלתה בידו ואת אמרת דבר קל ר"ל ואת מיקל שם בתרומה דרבנן בתלי' ואף הכא אמרינן בחלה דרבנן בזה"ז דתלינן שתרומה עלתה בידו וא"כ מיליהן דרבנן פליגי על בר פדיה שם גבי עיגול בעיגולין דס"ל שם דטוחן ומתיר וס"ל דגבי עיגול בעיגולין נמי דעולה הוא משום תורת ביטול ולא משום התלי' ואילו מן מיליהון דרבנן דהכא משמע דעיגול בעיגולין דעולה הוא לאו מתורת ביטול אלא משום תליי' וכדמסיק דיתביני' שנייא היא עיגול בעיגולין שכבר בטלו כבר פדיה ומדלא פריך לו כן ש"מ דס"ל גם כן דלא מתורת ביטול הוא. אלא משום תליי' ע"ז מסיק הגמ' דר' יונה ור' יוסי תרווייהו בשם ר"ז ס"ל אליבא דר' יוחנן דלאו דטעמא דמדומע דחלה הוא משום תליי' ז"א אלא ג"כ משום ביטול דס"ל ג"כ דטוחן ומתיר מאיסור טבל דחלה משום דע"י טחינה נבלל בבילה ולא שייך לתליי' וכמו דס"ל לבר פדיה גבי עיגול בעיגולין דטוחן ומתיר כן ס"ל לר' יוחנן גם מדומע דחלה כן ונמצא דלא פליג ר' יוחנן על בר פדיה וכל הסוגיא הזאת מובאת ג"כ בפ"ד דתרומות שם על הא דעיגול בעיגולין ועל מימרא דבר פדיה שם דס"ל דטוחן ומתיר ע"ז אמר מיליהון דרבנן פליגי והוא מיליהון דרבנן דהכא דמפלפלין בהאי מדומע דחלה ומביא שם כל הסוגיא הזאת ומובא ג"כ הכא כדרך הש"ס הזה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>