עריכת הדף "רידב"ז/דמאי/ה/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
אף על החלה, פי' בשנות אליהו ז"ל דקא סלקא דעתך דמפריש תרומת מעשר גם על חלק החלה והא תנינן חלת עם הארץ וכו' פטורין מדמאי [דקושיא היא אליבא דר"י דס"ל (בפ"ק) דלא גזרו על דברים הללו משום דמאי אף בחבר שלקח עיסה מע"ה והפריש ממנה חלה, דאלו לר' הושעיא שם דוקא בחלה שהפריש ע"ה] וע"ז משני ר"א וכו' דב"ש היא דב"ש ס"ל דאף חלה חייבת בדמאי, ע"ז פריך כלום אמרו ב"ש אלא לאכילה כצ"ל אילו הלוקח לזרע ולבהמה כו' שמן לנר שמא אינו פטור מדמאי, דהא בתלה טמאה איירי מתניתן דידן בהלוקח מנחתום ע"ה, ואינו נאמן אף על הטהרות וכיון דחלה טמאה היא א"כ לשריפה עומדת והוי כמו לוקח שמן לנר דפטור מדמאי, ואימתי ס"ל לב"ש דחלה חייבת בדמאי דווקא בחבר שלקח פירות שלא הוכשרו מע"ה, כדאיתא (בפרק ב' דמכילתין) דע"ה נאמן על ההכשר והוא הפריש חלה ע"כ חייב בדמאי, משא"כ בלקח מן נחתום ע"ה דכבר הוכשרו בשעת גיבול א"כ הוי חלה טמאה ולשריפה עומדת. ע"ז משני דמיירי במגבל עיסתו במי פירות דאז לא הוכשרו והוי חלה טהורה, ופריך דמגבל עיסתו במי פירות לא מחויב בחלה לא כן כו' אמר ר' אליעזר בן יהודה וכו' הא כרבנן לא דראב"י וכו' הא דס"ל דמגבל עיסתו במי פירות חייבת בחלה משא"כ לרבנן במגבל עיסתו במי פירות פטור מן החלה ע"ז משני אלא לא כר"י [כמו שמשני ר' יוחנן בפ"ב על הא דרמי מתניתן דידן על המתניתן דפ"ב דקתני הנתתומין לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרו"מ וחלה, הכא את אמר הלוקח מפריש והכא את אמר המוכר מפריש דקס"ד דמתניתן דידן מיירי נמי בנתתום חבר, ע"ז משני ר"י כאן בעושה בטהרה וכאן בעושה בטומאה כלומר מתניתן דפ"ב מיירי בעושה בטהרה וכאן בעושה בטומאה וכמו שפירשתי שם בע"ה, וכיון דמתניתן מיירי בעושה בטומאה, א"כ חלה טמאה לשריפה עומדת והוי כמו שמן לנר ושמן לנר פטור מדמאי] אלא כר"א דר"א אמר כאן וכאן בעושה בטהרה, כלומר דלר"א לא מוקים המתניתא דידן בעושה בטומאה אלא בעושה בטהרה ולדוגמא בעלמא נקט ר"א אבל לא מוקמי כאוקימתא דרבי אליעזר דמיירי בנחתום חבר ורק דמיירי במדה גסה, ז"א דא"כ ממנ"פ היכי מיירי אי בעושה בטומאה א"כ הוי ליה שמן לנר, ואי בעושה בטהרה, א"כ ע"כ דהמוכר מפריש משום התקנה שלא תטמא העיסה כדלעיל בפ"ב הנ"ל, אלא ע"כ דמיירי שהנחתום ע"ה ע"כ הלוקח מפריש ומיירי שנאמן על. הטהרות ולא על המעשרות, אלא האי סוגיא מפרשת המתני' דידן בנתתום ע"ה, וע"כ הלוקח מפריש דזהו כל יסוד הקושיא דפריך דהוי שמן לנר דלשריפה עומדת דע"כ חלה טמאה היא דהלוקח מע"ה ואינו נאמן אף על הטהרות ע"כ, דאי נאמן על הטהרות נאמן על המעשרות ג"כ, וע"ז קאמר התירוץ דמיירי הכי בע"ה שנאמן על הטהרות ולא כר"י דמוקים המתניתא דידן בעושה בטומאה אלא דמיירי בע"ה שנאמן על הטהרות, ור"א היא לדוגמא בעלמא, כלומר דלא מתוקם המתני' דידן בעושה בטומאה אלא בטהרה, וע"כ מיירי בע"ה שנאמן על הטהרות, וע"ז פריך הא קיי"ל הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות, ע"ז משני תניתא ר"י ב"ר ישמעאל ואמר טעמא הדא דתימר במתארת אצלו אבל ברבים אינו נאמן עד שיקבל עליו ברבים, והכא ברבים אנן קיימין ור' אבין ר' שמאי ר' אחא שמע לה מן דבתרה הרוצה להפריש וכו' כמה דתימר תמן חוץ מן הראוי לקדש לשם תרומה להכא חוץ מן הראוי לקדש לשם חלה, כלומר דלא משמע ממתני' דמיירי דאף על החלה חייב ליתן תרו"מ ז"א כמו במתניתן השני מיירי חוץ מן הראוי לקדש לשם תרומה, וה"נ נותן תרו"מ חוץ מן על החלק החלה ומתורץ קושיא הראשונה, ע"כ פי' השנו"א ז"ל ביתר ביאור:

תנינן חלה בין ראשון לשני ר' יונה בשם ר"ז ז"א חלה אין בה משום בל תאחר פי' הל"ת דמלאתך ודמעך לא תאחר לא שייך בחלה, וכל מי שירצה יקדים באם עושה עיסה מן הטבל, וכיון דאין ל"ת מן התורה, ע"כ קבעו חכמים במשנתינו מע"ר קודם כדמסיק במסקנא משום דקדמה לגורן, ור' יוסי בשם ר"א ז"א אין משנה אמורה על סדר אלא תקדים חלה, ופריך ולא בדמאי אנן קיומין לא כן א"ר בא ברי' דר"ח בשם ר' יוחנן מתניתן בדמאי הא בודאי לא, פי' דלקמן (רפ"ז) דרצה למילף מן דמאי קאמר ר"י דלא מצינן למילף דמתניתן מיירי בדמאי ולא ילפינן ודאי מדמאי, וא"כ ה"נ היכי קילפית מן מתניתן הזה דחלה אין בו משום בל תאחר לענין ודאי הא מתניתן מיירי בדמאי ולא ילפינן מינה ודאי ואלא הו"ל לר"י ולר' יוסי למילף דין הזה ממשנה דלקמן דמיירי בודאי אבל לא ממשנה הזאת דמיירי בדמאי, ומשני משום דר"ח תני בברייתא על מתניתן דידן דה"ה בודאי עלי' מפלפלין ר' יונה ור' יוסי, והשתא מסיק הגמרא מעתה בניחותא כיון דאמרת חלה אין בה משום ב"ת אי דתקדים חלה תהא חלה חייבת במעשרות ומעשרות לא יהיו חייבין בחלה בתמיה, פי' דעד הנה היה השקלא וטריא דתורם על חלק הראוי לקדש לשם חלה אבל שיפריש חלה על חלק הראוי לקדש לשם תרו"מ בזה לא שמענו כלל, משום דסברינן עד השתא דחלה הוא אחר ראשון, וע"כ אע"פ דאיתא בירושלמי במס' חלה (פ"א ה"ג) דחלה תרימו תרומה, דמחלה תרימו תרומה, ומאותה שכתוב בה ראשית תרימו חלה ועל כן תרומה חייבת בחלה וחלה בתרומה, הנ"מ באם שסבירא לן דחלה אין בה משום ב"ת בעושה עיסה מן הטבל בזה שייך רבוי דקרא דחלה חייבת בתרומה. ותרומה בחלה משא"כ אי סברינן דחלה הוי לאחר ראשון כדס"ל במשנה קודם שפירש ר' יונה ור' יוסי והיה ס"ל דחלה חייבת בתרומה ומפריש תרו"מ על חלק הראוי לשם חלה אבל לא יפריש חלה על חלק הראוי לשם תרו"מ דליכא למדרש מראשית עריסותיכם מאותה שכתוב בה ראשית תרימו חלה, הא הוא לנגד הכלל כל הקודם את חבירו חבירו מתחייב בו והוא אינו מתחייב בחבירו, והאיך יתחייב. תרומה בחלה, אבל השתא דס"ל דחלה קודם או דאין בה משום ב"ת ושניהן שוין מעתה תהא קלה חייבת בתרומה ותרומה לא תהא חייבת בחלה בתמיה שכל הקודם את חבירו חבירו מתחייב בו אבל אינו מתחייב בחבירו, משא"כ בשלא קדם את חבירו מתחייב בחבירו, ולפיכך אם חלה קדמה בעיסת טבל פשיטא דחייבת חלה בתרומה משום דמצות תרומה היא בגורן ואם לא הפריש מן הכרי מפריש מן העיסה ומן הפת, ותרומה חייבת בחלה דהא עכשיו בעת העיסה הוי חלה קודם, וכן לר' יונה בששניהן שוין ואין בה משום ב"ת פשיטא דמתחייב כל אחד בחבירו מדרשא דקראי הנ"ל, וליכא בזה הכלל כל הקודם את חבירו כו' דזה דוקא בתרומה ומע"ר ומע"ש דזמן כולם בא בב"א בעת מירוח ואז תרומה קודם ואח"כ מע"ר ואח"כ מע"ש בזה שייך כל הקודם את חבירו כו', משא"כ בתרו"מ וחלה דאין זמן שניהם שוין ולא חשיב בזה תרומה קודם, דהא בזמן הגורן עדיין לא היה חיובא דחלה, וכשבא חיובא דחלה אז שניהן שוין, כמו לדוגמא בשנים שעומדים אצל הפתח לכנוס ויש דין קדימה לאחד חשוב מוקדם, משא"כ כשלא הי' חבירו כלל נכנס הוא ואבל כשיתרמו שניהם בב"א אז שניהם שוין לא חשוב אחד מוקדם מחבירו כן הדבר הזה, ומביא ראי' ותני כן העושה עיסה מן הטבל בין שהקדים כו' מה שעשוי עשוי פי' דדין שניהם שוין מן התורה, לפיכך חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה, תרומה ל"ת עד שיוציא עליה חלה, ועכשיו חוזר הגמרא למאן דאמר דחלה אין בה משום ב"ת ואיזה שירצה יקדים מדאורייתא דאין בה משום ב"ת ולמה במשנתנו נקט ראשון קודם חלה ולמה קבעו חכמים כן כיון דמדאורייתא בין שהקדים כו' מה שעשה עשוי ואינו עובר בל"ת ומשני מפני שקדמה לגורן כו' ולר' יוסי דס"ל אין משנה אמורה על סדר ס"ל ג"כ דמדאורייתא מה שעשוי עשוי אבל לכתחלה חלה קודמת כדאמר ר"מ בדין הוא שתקדים חלה לכל וס"ל לר' יוסי דאין משנה אמורה על סדר ובאמת מקדים חלה לכל אע"פ דעפ"י הדין מה שעשה עשוי ולפיכך לפי המסקנא נשאר הא דקאמר מעתה תהא חלה חייבת בתרומה ותרומה בחלה, פי' כיון דתני ר"ח אפי' בודאי ובודאי באמת צריך ליטול תרומה על מה שראוי לקדש לשם חלה, דדוקא בדמאי מסקינן דלא אמרינן חוץ מן הראוי לקדש לשם חלה דהא לא גזרו דמאי על החלה משא"כ בודאי צריך לתרום על מה שראוי לקדש לשם חלה וכמו כן חלה על מה שראוי לקדש לשם תרומה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>